📋 הנתונים המוצגים הם הדגמה (Proof of Concept) המבוססת על מידע ציבורי מאתר השקיפות של עיריית הרצליה
→ חזרה להחלטות הנהגה
📋 אחר 📡 כספים ותקציב

שאילתה 2 - ארנונה עסקית בדירת מגורים.

📅 2020-02-25
🏛️ המועצה התשע עשרה
📄 ישיבה מס' 25
👤 יוזם: יריב פישר
ℹ️ לידיעה
📝 תקציר
הנושא הוא ארנונה עסקית בדירת מגורים. נשאלות שאלות על מדוע עיריית הרצליה חושבת שזה רעיון טוב לחייב את כל שטח הנכס בארנונה עסקית, וקיימת בקשה להסבר מדוע לא ניתן לפעול כמו ערים אחרות ולחייב רק את השטח המשמש לפעילות עסקית. התשובה מסבירה כי בשנת 1987 נקבע בהרצליה תעריף המשקלל בין תעריפי המגורים לתעריף העסק, אך בשנת 1992 נחקק חוק ההסדרים שאינו מאפשר לשנות את שיטת החישוב. לכן, העירייה כבולה להוראות צו הארנונה הקיים ואינה יכולה לשנות את השי
🗳️
הצבעה
אין מידע זמין
💰
תקציב
אין מידע זמין
🔗
פרויקטים קשורים
0
📄 טקסט מלא מהפרוטוקול
שאילתה מס' 2 ע"י תמי גרוסמן בנושא: ארנונה עסקית בדירת מגורים. מבדיקה באתר "ארנונה עסקית בערים השונות" מבדיקה של מספר ערים באזור השרון נראה כי ישנו תעריף ארנונה יותר גבוה המוטל על מחזיקי דירות אשר מנהלים בתוך ביתם עסק, תעריף זה מוטל רק על החלק העסקי של דירת המגורים, ולפי תעריף הסיווג העסקי. ברמת השרון נקבע על ידי המועצה שארנונה עסקית בדירת מגורים תשולם עבור אותם השטחים בדירה אשר בהם נעשית הפעילות העסקית, וזאת לפי הסיווג העסקי. ברעננה נקבע על ידי המועצה שבכל אזורי העיר, כאשר נכס המיועד למגורים משומש באופן חלקי לפעילות עסקית ישולם תעריף ארנונה גבוה יותר עבור החלק המוגדר בברור עבור הפעילות העסקית, במידה ולא ניתן להגדיר את השטח העסקי בנכס באופן ברור השטח המינימלי שיחויב יהיה בגודל 12 מ”ר. בהוד השרון נוהגים באותו האופן בו שנוהגים ברעננה, אולם כאשר לא ניתן להגדיר בבירור את השטח המשמש לפעילות עסקית השטח המינימלי שיחויב יהיה בגודל 12 מ”ר. לעומת אלה, בהרצליה נקבע בצעד מרחיק לכת וקיצוני שכאשר מתנהלת פעילות עסקית מתוך דירת מגורים כל שטח הנכס יחויבו בארנונה עסקית. .1 מדוע? .2 האם עיריית הרצליה חושבת שזה רעיון טוב לפעול כמו שאר העיריות ולחייב את החדר שהוסב למשרד בלבד? .3 אם כן- מהי תוכנית העבודה? .4 אם לא- מדוע ומהם הנימוקים להחלטה זו? מתי נערך לאחרונה דיון על נושא זה? תשובה לשאילתה מס' 2 לשאלה 1 -4 מועצת העיר קבעה בשנת 1987 סווג חדש לדירה למגורים שבנוסף מתנהלת בה פעילות עסקית. נקבע תעריף שהינו תוצאה של שקלול בין תעריפי המגורים לתעריף עסק ביחס של 5/.1 בשנת 1992 נחקק חוק ההסדרים במשק המדינה בו נקבע כי לא ניתן לשנות שיטת חישוב, לרבות חישוב שיש בו לשנות את סכומי הארנונה המוטלים על המחזיק בנכס. גב' גרוסמן בקשה הסבר בעניין השיטה לעומת העלות. נענתה ע"י היועמ"ש כי חוקי ההקפאה אינם מאפשרים לשנות את שיטת החישוב ולכן העירייה כבולה להוראות צו הארנונה כפי שנקבעו בעבר. הוסיפה כי גם העיריות אינן מרוצות מהעובדה שחוקי ההקפאה אינם מאפשרים לשנות שיטת חישוב. לכל רשות יש את צו הארנונה שלה ואת הכללים שלו, וכל רשות כבולה לצו הארנונה שלו כפי שהוא נוסח . לשלטון המקומי יש רצון לשנות את השיטה, להגיע למצב בו יהיה צו ארנונה אחיד לכל הרשויות, אבל כרגע הדברים האלה אינם מתקדמים.