הרגשיים והלימודיים של הילדים, המורים וההורים לאחר תקופת הלמידה

הרגשיים והלימודיים של הילדים, המורים וההורים לאחר תקופת הלמידה מרחוק והסגרים בקורונה. לאחר קבלת הנתונים, שהובאו בפני הוועדה הקודמת, ראינו עד כמה המצב רגיש. המטרה שלנו היא להכין תכנית עבודה מסודרת כדי לטפל בנושא ולעזור בהשתתפות גורמי עירייה שונים כמו אגף הרווחה, אגף התנו"ס וכל אנשי החינוך. מודה כמובן לכולם. ד"ר יעקב נחום: בישיבה זאת נתמקד היכן שסיימנו בישיבה קודמת. בדיון הקודם פרסנו לפניכם את המצוקות דרך הנתונים שקיבלנו מיחידת הערכה. על בסיס נתונים אלה יכולנו לבדוק ולהחליט כיצד מסייעים. בנוסף, נעשה סקר מול כל מנהלי ביתי הספר לאיסוף הנתונים של סה"כ השעות העשרה הנדרשות לסגירת הפערים הלימודיים בקרב התלמידים. על פי הנתונים הנ"ל הערכה היא: נדרשות כ10,000 שעות על מנת לסגור את הפערים הלימודיים שנוצרו. מדובר בתקציב של כ- מיליון ₪, אשר לשמחתי, ככל הנראה יאושר ע"י ראש העיר. על פי התוכנית שבנינו התקציב יועבר לכל בית ספר על פי הצורך שיקבע על ידי צוותי החינוך, תוך מעקב ובדיקה מתמדת. התוכנית תימשך עד תום התקציב ובמידה ויעלה צורך היא תוארך ונבקש גידול בתקציב. כמו כן, בסוף התוכנית תעשה הערכה נוספת על מנת לבחון את יעילות התהליך ולוודא שכל הפערים צומצמו. כל תלמיד בעיר יקבל את המענה הדרוש לו בתקווה שהפער ייסגר. עתה אנו צריכים לבחון כיצד ניתן לטפל בהיבט החברתי- רגשי ונשמח לפעול בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים הנמצאים כאן- אגף השירותים החברתיים, מועצת תלמידים, אגף התנו"ס, השפ"ח, אגף החינוך וההורים. נתכנס בעוד חצי שנה ונבדוק את המדדים ואת ההצלחות והכישלונות שלנו. הדיון היום פתוח ואני מבקש לשמוע כל אחד בתחומו כיצד יוכל לתרום מנסינו ולעלות הצעות, כדי ליצור תוכנית מאקרו עירונית מקיפה. מיטל כהן: ניתן לפנות למורים וסטודנטים שרוצים להתמקצע בהוראה וניתן לחבר בין המורים שרוצים גם בהוראה מתקנת, הוראה פרטנית ובאישור בתי הספר. ד"ר יעקב נחום: כפי שציינתי שעות ההוראה הופקדו בידי כל מנהל בית ספר והוא ישבץ לפני החלטתו. מיטל כהן: יש לנסות להגיע לאותם בני נוער גם על הקושי החברתי ולהכשיר סטודנטים שרוצים להתנדב בנוער חונך נוער וגם בתנועות הנוער. שירי רפפורט: אנחנו בתהליך שיקום כרגע. חלק מהפעילות שלנו התמוססו ואנחנו כרגע מנסים לשקם. הורים לא נרשמים לחוגים כי זה ענין כספי ולא כל אחד יכול להרשות לעצמו. בסוף חודש אוגוסט אנחנו מסיימים את השנה כך שלא ניתן הרבה לשנות. אנחנו לומדים את המצב, נשקם יחד, זהו תהליך ארוך ונחזור לקראת חודש ספטמבר למצב הפעילות כפי שהיה לפני משבר הקורונה. אלה לוין: נראה כי החיים חזרו כביכול לשגרה, אך במועדון הנוער יש מעט מאוד חניכים. אין כרגע מתווה שניתן להכניס בני נוער, חלקם הגדול עדין לא מחוסנים ויש ילדים חרדים מאוד שמפחדים מהקורונה. לצערי לא ניתן לתת מענים הן מבחינת כח אדם והן מבחינת התווית המקום. שירי רפפורט: לצערי עדין אסור לנו לערוך מפגשים במועדון הנוער. אדם אורן: לשאלה איך מגשרים על פערים חברתיים בתקופה הזאת אני מציע להוסיף שעות בבתי הספר. חזרתי לבית הספר ואני מאוד נהנה מהדינמיקה הכיתתית שהייתה כה חסרה. ביום הראשון היה קצת אי סדר, ילדים התרגשו ודיברו, ואני ממש רואה איך הדינמיקה משתנה מיום ליום. לדעתי יש צורך להוסיף שעות בבתי הספר וזה יכול לעזור לימודית וחברתית. רומי חיות: אני מרגישה את הפער הלימודי פחות מהפער החברתי. פער חברתי קשה יותר. עדין מרגישים ריחוק ודינמיקה שונה כי איננו מכירים חלק מהכיתה משום שלמדו מתחילת השנה בקפסולות שונות. צריך לגרום לאנשים לצאת מאזור הנוחות שלהם, הכי קל להמשיך ולקיים קשרים רק עם מי שאנחנו מכירים. ודווקא בית הספר הוא זה שגורם לנו להתערב וככה לפתח את הקשרים החברתיים. החלק הלימודי אפשר להשלים, החברתי קשה הרבה יותר. ד"ר יעקב נחום: הנושא מוכר לנו הן במישור הלימודי והן במישור החברתי ובקרוב נראה את השינוי. הפערים תלויי גיל בעיקר אצל הילדים הקטנים , הבעיה קיימת ואינה פשוטה ובאה לידי ביטוי כמעט בכל דבר. אלה לוין: מציעה להכניס בתוך בי"ס יותר תכנים חברתיים ופחות לחץ לימודי כרגע זה מה שהילדים זקוקים. אדם אורן: לצערי בבית הספר מרגיש לא באזור הנוחות שלי. ד"ר יעקב נחום: מה שאתם מעלים זה שליבת העשייה החברתית צריכה להיות בתוך בית הספר. לחבר את התלמידים בתוך בית הספר עצמו ולא מחוץ לבית הספר. זו נקודה מעניינת וחשובה. מיכל לוי סוכר: מבקשת להצטרף גם בהקשר של הילדים הצעירים. אם המענה רגשי-חברתי יעשה בסוף ימי הלימודים, שעות אחר הצהרים, זה חשוב אך התלמידים לא יגיעו וחבל. יש לערוך פעילויות בתוך בית הספר ולשלב את כל הילדים. ד"ר יעקב נחום: יש להישאר בתוך בית הספר ולמקד פעילות רגשית בתוך בי"ס, לבנות תכנית עבודה מסודרת למנהלי בתי הספר. ברמה העקרונית קבענו כאן כי עשייה חברתית כדאי שתמשיך בין כתלי בית הספר ולא מחוצה לה, תוך חיבור ההורים ובצמוד לשעות הלימודים. שירי רפפורט: שכבות כיתות ז' עברו טלטלות ויש צורך למקד מי באמת זקוק לכך כי לא כולם חייבים. הייתי בוחנת כל השכבות וממקדת את הסיוע על פי הצורך. ד"ר יעקב נחום: ולכן על פי העיקרון הנ"ל וזה חשוב בתחום העשרה הלימודית. אהרון סלצברג: כראש מכלול אוכלוסייה, אין לנו מודלים ארציים לשיקום חברתי. המודל שהכי מתקרב לנושא הזה הוא מרכז החוסן, כפי שקיים סביב כל נושא הטילים בעוטף עזה. אני מציע לחשוב על יצירת מודל דומה שאפשר לבנות כאן בעיר. רצף של מענים שההורים, מורים, שפ"ח יודעים לזהות מהיבט חברתי רגשי. רוב האוכלוסייה יודעת שבעזרת החוסן הטבעי שלה לחזור לשגרה. מציע להקים מרכז חוסן, נכשיר את העובדים, אוכלוסייה שתצטרף לקבל את הייעוץ הזה תדע להגיע כי במקום יהיו אנשי מקצוע בפעילות מניעה כדי לעזור. להקים את המכרז כדי לתת מענה לנושא הזה. ד"ר יעקב נחום: להקים מרכז חוסן נכון גם להרבה מצבים ומתבקש שיהיה מרכז כזה בהרצליה לנושאים רבים. מרכז כזה הוא שלוחה של אגף הרווחה שידע כיצד לפעול בעתות החירום וחשוב מאוד.