שאילתה 8 - הפעלת מפוחי ם בשטחי מגורים ע"י קבלני העירייה

שאילתה מספר 8 ע"י יונתן יעקבובי ץ בנושא: הפעלת מפוחי ם בשטחי מגורים ע"י קבלני העירייה בשנים האחרונות גוברת המודעות הציבורית והסביבתית לנזקים הנגרמים כתוצאה מהפעלת מפוחים ממונעים לניקוי רחובות וגינות, הפועלים באמצעות מנועי בנזין או סוללות. מפוחים אלה גורמים לרעש חזק במיוחד, לפיזור אבק וחלקיקים נשימים באוויר, ולפגיעה באיכות החיים ובבריאות התושבים, במיוחד באזורים צפופי מגורים ובקרבת מוסדות חינוך. ערים רבות בישראל, ביניהן תל אביב- יפו, רעננה, גבעתיים ומודיעין, כבר קידמו חוקי עזר עירוניים האוסרים או מגבילים את השימוש במפוחים בשטחי מגורים, או מתירים רק שימוש במפוחים חשמליים בעלי סוללה נתיקה, בשעות מוגבלות. לאור בדיקה שערכתי, לא מצאתי חוק עזר עירוני ייעודי המסדיר את השימוש במפוחים, או החרגה כלשהי מחוקי העזר הכלליים הקיימים. לפי התלונות המגיעות מתושבים, קבלני ניקיון מטעם העירייה עושים שימוש קבוע במפוחים רועשים ובשעות מוקדמות של הבוקר, דבר הפוגע בשגרת חיי התושבים ובבריאות הציבור. במצב זה נוצר פער בין הרשויות שכבר הסדירו את הנושא לבין הרצליה, שבה לא קיימת מדיניות מוסדרת, אף על פי שמדובר בנושא סביבתי ובריאותי מהותי. לאור האמור, אבקש להציג את השאלות הבאות: 1. האם קיימת בעיריית הרצליה מדיניות רשמית או הנחיה פנימית בנוגע להפעלת מפוחים בשטחי מגורים? 2. האם העירייה בוחנת קידום חוק עזר עירוני שיגביל או יסדיר את השימוש במפוחים ממונעים בתחומה, בדומה לערים שכנות? 3. האם נערכה בחינה סביבתית או בריאותית לגבי רמות הרעש וזיהום האבק שנגרמות מהפעלת מפוחים בשטחי מגורים בעיר? 4. האם קבלני הניקיון הפועלים מטעם העירייה מחויבים לפעול לפי תקן סביבתי מסוים (שימוש במפוחים חשמליים בלבד)? 5. האם מתקיימת אכיפה כלשהי בנושא רעש ממפוחים או פגיעה סביבתית הנובעת מהפעלתם? 6. האם נשקלת חלופה שקטה וידידותית לסביבה, כמו טאטוא מכני, ניקוי בלחץ מים או מעבר למפוחים חשמליים עם סוללות בטוחות? תשובה לשאילתה מס' 8 לשאלות ,1 ,4 5 (מדיניות, מחויבות קבלנים ואכיפה): o מדיניות והנחיה: אגף גנים ונוף פועל מזה מספר שנים תחת הנחיה אגפית ברורה ובלתי מתפשרת האוסרת לחלוטין על שימוש במפוחי עלים, מכל סוג (בנזין או סוללה), בעבודות הגינון המתבצעות בשטחי מגורים וגנים ציבוריים ברחבי העיר. הנחיה זו נובעת מתוך אחריות לבריאות הציבור, צמצום הרעש והפחתת פיזור אבק וחלקיקים מזהמים. o אכיפה: ההנחיה נאכפת במלוא הקפדנות מול כל קבלני הגינון הפועלים מטעם האגף. קבלן המפר את האיסור חשוף לקנסות ולסנקציות חוזיות בהתאם להתקשרות. הפיקוח האגפי עורך בדיקות שוטפות בשטח על מנת לוודא ציות מלא. לשאלה 2: אין צורך בקידום חקיקת חוק עזר בעניין זה. האיסור קבוע גם בחוק ארצי אשר נאכף ע"י הפיקוח הכללי ומפקחים ייעודיים. לשאלה 3: לא נערכו בחינות מסוג זה, גם לא ברשויות אחרות או ברמת הממשלה, בין היתר בשל הקושי ומורכבות לבודד גורמים סביבתיים שונים והשפעתם על הבריאות. כמו כן, להלן המלצות המשרד להגנת הסביבה שהינו הרגולטור לנושא: 2=xednIretpahc?esion_laitnediser/segap/eh/li.vog.www//:sptth לשאלה 6 (חלופות): o שימוש בגרניק (שטיפה בלחץ מים): כחלופה יעילה ושקטה יותר לאיסוף פסולת וניקוי משטחים קשים בגנים ציבוריים (כגון שבילים ומשטחי גומי בטיחותיים), אנו עושים שימוש נרחב במכונות שטיפה בלחץ מים (גרניק). שיטה זו מאפשרת ניקיון יסודי תוך צמצום משמעותי של הרעש וזיהום האבק. o שיטות נוספות: אנו מעודדים ומיישמים, בהתאם לצורך, גם שימוש בטאטוא וגירוף ידני שקט, איסוף ידני של פסולת וגזם קל. לסיכום, בתחום הגינון העירוני, המדיניות שלנו קיימת, מיושמת ונאכפת בקפדנות, והיא עולה בקנה אחד עם הכיוונים המקודמים בערים אחרות. לשאלתו של מר יעקובוביץ מדוע לא נוקטים בסנקציות, כלפי אלה המפרים את החוק ענה רה"ע כי קבלן המפר את האיסור, חשוף לקנסות ולסנקציות חוזיות, בהתאם להתקשרות. העירייה אכן קונסת קבלנים בעשרות אלפי שקלים. עם זאת בעניין המפוחים ככל שחבר המועצה יראה דברים שאינם חוקיים הוא ראשי לפנות לעירייה והדבר יטופל בהתאם.