הצעות לסדר - עבירות משמעת נוספת של מורה בתיכון בהרצליה

4. הצעות לסד ר הצעה לסדר מספר 1 ע"י אתי נחום ורפי חיי ם-קדושי ם בנושא: עבירות משמעת נוספת של מורה בתיכון בהרצליה הנני להגיש בזאת הצעתי לסדר לקראת ישיבת מועצת העיר הקרובה, והכל כפי המפורט להלן: 1. כזכור, בעבר הגשתי הצעתי לסדר למצות את הדין המשמעתי עם המורה בתיכון בהרצליה בשם: "יותם גוטמן", אשר התבטא בפומבי (תוך פרסום באינטרנט) כלפי אמא של חטוף (שנהרג), בזאת הלשון: " אפשר להגיד שהיא בלתי נסבלת? ביביסטית מתועבת שזורחת מאז שירו בבן שלה. אני שמח שהוקל לה, אבל למה אנחנו צריכים לסבול אותה באולפנים?...עוד כשהוא היה חטוף היה הייתה נראית קוקו, מאז שהוצא להורג היא עשתה מייקאובר ומפזזת באולפנים בהיי." 2. עוד הזכרתי אז, כי המורה האמור, גם התבטא בפומבי בעד סרבנות לשרות צבאי או ל"אי התנדבות" (שמבחינת הקורבנות של החמאס שנותרים חשופים – אין זה משנה הרבה אם זו סרבנות או "אי התנדבות"), ואף התברר, כי באירוע אחר, המורה כינה שר בממשלת ישראל במונח "חלאה". 3. כמובן, שקואליציית השמאל הקיצוני והבולשביקית סילקה על הסף את הצעתי לסדר, וראש העיר המושחת העניק בפועל פטור מהדין למר גוטמן, עקב היותו ממחנה השמאל, בבחינת פרוטקציה פוליטית מושחתת. 4. כעת, ומשמר גוטמן מודע לכך כי יש לו חסינות מהחוק ופרוטקציה אצל ראש העיר הבולשביקי, הוא אף קיבל תיאבון והוציא עוד פוסטים מטעמו – בהם כתב: 5. הנה, מעבר לעובדה שמר גוטמן הוא תועמלן פוליטי מובהק ואגרסיבי, אשר עושה שימוש בלשון בוטה, מבקר בפומבי שר או שרים בממשלת ישראל (לרבות החלטותיהם), ומביע במשך תקופה ארוכה ובאופן עקבי, עמדות פוליטיות קיצוניות בעניינים השנויים במחלוקת במישור הציבורי, עכשיו גם הוא הפך להיות מסית שמכנה מגזר שלם כ"פרזיטים המוצצים את הטוב" וכ"מתנחבלים ואוכלי מוות" (אמירה אנטישמית שמזכירה תקופות אפלות). 6. בחוזר מנכ"ל משרד הפנים (חוזר מנכ''ל תשסט/8(א)(, כבר נכתב על מקרה מסוג זה, כדלקמן: "על עובד ההוראה, כמי שאמון ומופקד על תלמידים, להיראות בציבור נטול פניות, לרבות פניות פרטיות, נייטרלי ואובייקטיבי ככל האפשר. עליו לנהוג איפוק וסובלנות, ולא לבכר ולעודד עמדה פוליטית כזו או אחרת על רעותה. חשוב לציין שאי -עמידה בהוראות עלולה לגרור נקיטת הליכים כקבוע בדין." ובבית הדין המשמעתי – ב בד"מ 25/16 נציבות שרות המדינה נ' יעקב סיני ריינר, נקבע רק לאחרונה, כי: "..בהוראת מנכ"ל סט/8(א), שנכנסה לתוקף ביום ,1.1.09 שכותרתה "התנהלות כללית לגבי סייגים לפעילות פוליטית-מפלגתית של עובדי הוראה", נקבע, באשר להתבטאות בפומבי, כי : נאסר על כל עובדי ההוראה, ללא הבדל דרגות ומעמד - להביע בפומבי ביקורת מעליבה או פגיעות על הכנסת וועדותיה, ובכלל זה החלטות וחוקים שנתקבלו על ידה, ובכלל זה על הממשלה ומשרדיה, או על בני ציבור ועל ציבור בוחרים אחרים...לכלל זה על עובד הוראה גם כאדם פרטי, בעת שהוא מביע את דעתו בתחומות האלקטורליות והמפלגתיות, במסגרת כיתות הלימוד, בריאיון, בנאום, בשידור, בעיתון, ברשת או בכל אמצעי תקשורת או מדיה אחרים (סעיף 5.1)...קיים איסור מוחלט על הבעת דה-לגיטימציה למדינה או למוסדותיה , שלילת עצם קיומה של המדינה או את אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית, או הבעת דה - לגיטימציה למגזרים או לאנשים בחברה הישראלי ת. כמו כן, קיים איסור על הבעת ביקורת מעליבה או פגיעות כלפי הכנסת וועדותיה , החלטות וחוקים שנתקבלו על ידה, הממשלה ומשרדיה, או עובדי ציבור, בין אם בכיתת הלימוד, בריאיון, בנאום, בשידור, בעיתון, ברשת או בכל אמצעי תקשורת או מדיה אחרים." גם בית המשפט העליון, התייחס למקרה שעובד ציבור (לרבות עובד עירייה או גוף המוקצה מטעם העירייה), מרשה לעצמו להפוך את עצמו לתעמולן פוליטי בתדירות קבועה ובאופן אגרסיבי, כפי הסיקור של בית הדין הארצי לעבודה – ב בר"ע (ארצי) 08-647 ג'והיינה חוסיין - מדינת ישראל - נציב שירות המדינה: "..הלכה פסוקה היא מיני כבר, כי מתוקף מעמדו ותפקידו, חלה על עובד הציבור החובה להימנע מהשמעה בפומבי של עמדות ודעות בעלות גוון פוליטי מובהק בסגנון בוטה, כדי שלא ייפגע אימון הציבור בשירות הציבורי ותכליתו. בפרשת גדעון ספירו [עש"מ 86/5 גדעון ספירו נ' נציבות שירות המדינה, פ"ד מ(4) 227 (להלן: עניין ספירו)] הטעים הנשיא מ' שמגר: "עובד הציבור צריך לשמור בעיני הציבור על תדמית ניטראלית, שאינה משועבדת להשקפה פוליטית מוגדרת. נזקק אליו הציבור כולי, על כל זרמיו וגווניו, ולא רק אלה המזדהים עם השקפותיו. ואם הוא נוטל חלק בוויכוחים פוליטיים פומביים, במיוחד בסגנון קיצוני ומיליטאנטי, נוצר הסיכון, שחלק מן הציבור לא יראה בו עובד של הכלל שהוא נטול פניות..במלים אחרות , תדמיתו של עובד כחסר פניות וכחסר העדפות פוליטיות..נעלמת עקב עוצמת מעורבותו הפוליטית הפומבית ועקב השמעתה ברבים של הביקורת בעלת הגוון הפוליטי המובהק על מדיניות הממשלה או נטילת חלק בוויכוח פוליטי פומבי תוך צידוד בגישה פוליטית פלונית ...הוסיפ ה השופטת ד' בייניש בפרשת גרשון תירם [ער"ם 05/1430 גרשון תירם נ' עיריית תל אביב, [פורסם בנבו], 7.11.05] ועמדה על המגבלות והסייגים החלים על עובד ציבור בחופש הבעת הדעה והביקורת בנסיבות, בהן נוצרת ודאות קרובה של נזק או של פגיעה בשירות הציבורי או באינטרסים אותם הוא משרת, תוך שציינה כך: "עובד ציבור בחר במשרה בה טמון מניה וביה העדר פניה פוליטית. משרה ציבורית ופעילו ת של תועמלן פעיל וקולני , המטיף למע ן השקפה פוליטית מובהקת, אינם מתיישבים זה עם זה. הפגיעה נובעת כאן הן מעצם העיוות של התדמית של השירות הציבורי והן מן הפגיעה ביכולת הפעולה של השירות הציבורי..אף אין לקבל את טענת העובדת כי אין להשעותה מן הטעם שהתבטאויותיה באירוע לא היו במסגרת העבודה. כללי המשמעת לפי חוק המשמעת חלים על עובד המדינה, בין אם ביצע את העבירה במסגרת עבודתו הרגילה, או בתחום אחר עליו חלים אותם כללים... " 7. הנה כי כן, התנהגותו החוזרת של מר גוטמן (לאחר שקיבל כבר פטור מהדין בפרוטקציה מצד ראש העיר המושחת שבמחנה הפוליטי שלו), עומדת שוב בהפרה ישירה לחובותיו כעובד הוראה, והפעם תוך הסתה אנטישמית בצורה גורפת כנגד מגזר שמאייש 70 אחוז מהיחידות הקרביות בצה"ל. 8. ולקראת סיום, חשוב עוד להעיר כי מר גוטמן עוד הוסיף ואף מעודד סרבנות ו/או אי גיוס לצה"ל בדרך של פרסום פוסט המתאר את חיילינו הנלחמים בפלשתונאצים כמעין פריירים, בידיעה שהחיילים שלנו הם הדברים היחיד שעומד בינו לבין הנוחבות שיכרתו את איבריו. – וכך הוא רשם: 9. אשר על כן, ולאור כל מה שפורט לעיל, והפרות המשמעת הבוטות והחוזרות במשך תקופה ארוכה של מר גוטמן, הננו לעלות הצעתנו לסדר שלפיה: מועצת העיר ו/או ראש העיר יורה על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לרשויות מקומיות כנגד מר גוטמן לשם שיתן את הדין על עבירותיו, תוך גם דרישה לפסול את העסקתו של מר גוטמן בכל תפקיד שיש בו מגע עם תלמידים וזאת לצמיתות. 10. לבסוף, יש לציין כי במידה והיה מדובר על עובד הוראה שהיה תוקף ומתבטא בפומבי מהצד השני של המפה הפוליטית, באותה מידה שעשה מר גוטמן, כגון מורה שהיה מפרסם כי "השמאלנים הם בוגדים וסייענים של החמאס", ברור לכולם שעובד כזה כבר היה מפוטר לאלתר, אך הואיל ומדובר במקרה דנן באיש "מחנה השמאל", המחנה שמרכיב את הקואליציה העירונית, ראש העיר ממשיך בצורה מושחתת להעניק לו פטור מהחוק בדרך של אכיפה בררנית ומשיקולים זרים. נקווה שאולי הפעם יהיה אחוז של הגינות אצל חברי הקואליציה להעמיד לדין משמעתי את מר גוטמן, ולשים סוף לעבירות המשמעת שלו. גב' נחום ומר חיים-קדושים פרטו הצעתם. רה"ע הבהיר כי מועצת העיר אינה דין משמעתי. זה אינו תפקידה ואין לדון במקרים פרטיים גב' נחום התנצלה על אמירתה כי רה"ע מושחת.