הצעות לסד ר

4. הצעות לסדר הצעה לסדר מספר 1 ע"י את י נחום בנושא: הקמת ועדת בדיקה עקב שימוש במאגר י מידע בעירייה לצרכים פוליטיים תוך ביצוען של עביר ת פליליות ומשמעתיו ת מר רפי חיים יצא מהישיבה מחשש לניגוד עניינים. 1. ביום 21.5.25 התפרסמה כתבה בעיתון "ישראל היום", ובה נרשם שחבר המועצה רפי-חיים קדושים חייב בסכום ארנונה, תוך שגורמי העירייה מצוטטים ככאלו שמטיפים מוסר בנושא. 2. מעבר לעובדה, כי החוב האמור היה רשום על המחזיק הקודם של הנכס, ומרגע שמר קדושים ידע עליו, הוא לקח על עצמו לשלם את החוב כדי שקופת העירייה לא תצא בחסר, אין זה ברור לי הכיצד מידע כי רגיש וחסוי של ארנונה הודלף לעיתונות מצד מי מעובדי הציבור שהחזיקו במידע ובפועל עשו בו שימוש שלא למטרה שלשמה הוא נמסר, עד כדי ביצוע עבירה פלילית מסוג של פגיעה בפרטיות והפרת חובת סודיות של עובד ציבור. 3. וזאת, עוד שהשימוש האסור במידע, נועד גם לשרת את ראש העירייה כדי להשחיר את חבר האופוזיציה (ועוד בצורה שקרית), קרי, שימוש אסור במידע לצרכים פוליטיים של ראש העיר או קואליציית השמאל – וכנגד חבר האופוזיציה כאמור. על כך, שמסירת המידע מגורמי העירייה בעניין חוב מס ארנונה, לאמצעי התקשורת, מהווה עבירה פלי לית של פגיעה בפרטיות, אפנה לאמור בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 3.1101 "הגנת הפרטיות שימוש במידע שבמאגר מידע שלא כחוק": "..מסירת מידע כאמור עלולה להיחשב "פגיעה בפרטיות" לפי סעיף 2 לחוק, ובתור שכזאת היא אף עילה אזרחית לפי סעיף 4 לחוק ועבירה לפי סעיף 5 לחוק. סעיף 2 לחוק קובע כי פגיעה בפרטיות היא, בין היתר, "(9) שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה". מצב חובותיו של אדם, כמו גם מספר חשבונו בבנק, הרי הם ענייניו הפרטיים של אותו אדם. כאשר הם נמסרים לעיריה לצרכי מיסוי, ולאחר מכן נמסרים על- ידי העיריה לאדם אחר בלי קשר צרכים אלה, הרי זה שימוש בידיעה "שלא למטרה שלשמה נמסרה". לפיכך זהו שימוש אסור על-פי החוק. " 4. לאור זאת, ובלי לגרוע מהעובדה שמר קדושים כבר הגיש תלונה במשטרה, ברצוני גם לנקוט בהליכים משפטיים כדי לחייב את העירייה למצות את הדין המשמעתי כנגד עובדי הציבור שהפרו את חובת הסודיות שהם חבים בה (תוך ביצוע עבירה של פגיעה בפרטיות והדלפה ממאגרי מידע רק מעצם היותו של מר קדושים חבר אופוזיציה). לעניין הדלפה ומסירת מידע על "מצב חוב מס של אדם" , כהיותה עבירה משמעתית – אצטט מהלכתו של בית המשפט העליון – בעש"מ 07-3275 שמואל ציילר נ' נציבות שירות המדינה: "..שימוש במאגר מידע שלא למטרה לשמו הופקד בידי העובד, מהווה, אפוא, חריגה מהותית מכללי המשמעת. יש בו לא רק משום הפרה של הוראות הממונים, אלא נילווה לו חשש ממשי לפגיעה קשה בפרטים, שנתוניהם מצויים במאגר הממוחשב בשירות המדינה למטרה מוגדרת בלבד, להבדיל ממטרות אחרות שעובד זה או אחר, רואה להגדיר לעצמו. ההפרה והפגיעה הכרוכים בשימוש במידע מחוץ למסגרת התפקיד, נגרמים בין אם השימוש שהעובד עושה במידע נועד לצורך פרטי, ובין אם למטרה כלשהי שהעובד מגדיר אותה כמשרתת אינטרס ציבורי כזה או אחר. תפקידו בשירות המדינה אינו מקנה לו שיקול דעת לעשות שימוש באמצעים שהופקדו בידו לצרכי עבודתו למטרות אחרות כלשהן, והוא אינו בן- חורין לקבוע לעצמו יעדים אחרים שלשמם ניתן להשתמש באותם אמצעים..." "..מהוראות אלה בכללותן עולה איסור ברור החל על עובד מדינה לעשות שימוש במאגרי מידע ונתונים המצויים ברשותו שלא למטרת תפקידו. די בקיום חריגה ממסגרת התפקיד כדי שתתהווה הפרה כזו, ואין נפקא מינה אם החריגה נועדה לספק צורך אישי, או להגשים תכלית שהמשתמש רואה בה תכלית ציבורית כללית..." "..במשפט בישראל הזכות לפרטיות זכתה לא רק להגנת החוק, אלא הועלתה לרמה של זכות חוקתית עם חקיקת סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ענין אשואל, שם, עמ' 927). מימד הפגיעה בפרטיות הכרוכה בשליפה שלא כדין של פרטים ונתונים אישיים ממאגר מידע ממוחשב בשירות המדינה מעצים את הפגיעה הנובעת מהפרת כללי המשמעת, ומשווה לה מימד של הפרת ערך חוקתי. יתר על כן, בהקשר שלפנינו, הפגיעה בפרטיות אינה מסתכמת בפגיעה באותם פרטים שנעשה שימוש בנתוניהם. היא מגלמת נזק רחב יותר לאינטרס הציבורי בפגיעתה באמון הציבור ברשויות המדינה, האמורות לשמש נאמן הציבור בקבלת מידע ונתונים שחלה עליהם חובת סודיות, ולעשות בהם שימוש אך ורק על-פי המותר מכוח הדין. הפרת חובת הסודיות כאמור, מעבר לפגיעתה בפרטיות האדם שנעשה שימוש בנתוניו האישיים שלא כדין, מערערת את אמינותה של הרשות הציבורית בעיני הציבור, ועלולה לפגוע ביכולתה של הרשות לקבל ולרכז בידיה בעתיד נתונים חיוניים הדרושים לביצוע תפקידה. נזקי ההפרה משתרעים, אפוא, על הפרט ועל הכלל כאחד, וחומרתם רבה... " ראו גם האמור בסעיף 117(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977: "עובד הציבור שמסר, ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, וכן מי שהגיעה אליו ידיעה בתוקף תפקידו כעובד הציבור, ולאחר שחדל מהיות עובד הציבור מסרה, ללא סמכות כדין, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו - מאסר שלוש שנים." 5. לפיכך, כחלק מחובת "מיצוי ההליכים" - הנני לבקש לעלות לסדר את הצעת י כי מועצת העיר (שחבריה מתיימרים להיות "אנשי שלטון החוק"), תמנה ועדת בדיקה כדי לגלות את זהות עובד הציבור שביצע את העבירות הפליליות והמשמעתיות (בדמות הפרת חובת הסודיות ופגיעה בפרטיות), בהתחשב בכך שמדובר במספר מצומצם של עובדי מחלקה שחשופים למידע, וכן תבצע בדיקה האם ראש העיר או מי מחברי הקואליציה היו שותפים להדלפת המידע הבלתי חוקית הזו לעיתונות. 5. בטרם נעילה, אבקש במסגרת הישיבה, גם את דעתה של היועצת המשפטית של העירייה (שצריכה לתפקד "כשומרת הסף"), על כך שבוצעה במקרה דנן עבירה משמעתית מצד מי מעובדי העירייה, וכי אין בסמכותה הקבילה של מועצת העיר "להעלים