שאילתה 7 - שימוש אסור במשאבי ציבור לטובת המשך תעמולת בחירות של

שאילתה מס' 7 ע"י חברת המועצה מאיה כץ בנושא:שימוש אסור במשאבי ציבור לטובת המשך תעמולת בחירות של ראש העירייה וזאת בניגוד מוחלט להוראות סעיף 2א' לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) תש״יט 1959 מתחילת הקדנציה נעשה שימוש חוזר במספר רב של נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים של ה רשותהמקומית, שימוש בנכסים ציבוריים עבור פרסום והאדרת שמו של ראש העירייה וזאת בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה החלטה מספר 1900 אם לא די באלו הרי שכל הפרסומים גם מנוגדים להוראות חוזר מנכ"ל מיוחד 2018/5 בו הובהר במפורש האיסור על פרסומים של שמו אות תמונתו של נבחר ציבור במסגרת פרסומי הרשות. פרסומים אלו מהווים הפרה ברורה של החלטות וועדת בחירות בנושא, וישנה סדרה ארוכה של החלטות שניתן לקרוא אותן שקבעו במפורש שמדובר בשימוש אסור, החלטות שהיועצת המשפטית וודאי מכירה היטב. כבר בתאריך 26.3.24 נשלח מכתב בעניין ולפי התשובה שהתקבלה, מאפשרת את המשך הש ימוש של פישר בנכסים אלו, אני סבורה כי תשובה זו לא נכתבה על ידי היועצת המשפטית לע ירייה. באותה העת חשבתי שחלופת המכתבים כפי שבוצעה בין הצדדים תסיים את הסאגה. להפתעתי לא רק שהיא לא סיימה את ההתנהלות הזו, ראש העירייה ממשיך להשתמש באופן קבוע בנכסי העירייה כאילו היו שלו והעז לכתוב בגוף ראשון בהודעות עדכוני הוואטס אפ העירונים אודות סיורים מקצועיים שהוא עושה בשכונות ומוסיף לזה תמונות שלו ואת שמו במישרין. דוגמא אחת לכך היא מתאריך 21.8.24 בשעה 30:13 וכך נכתב בקצרה: " את הבוקר פתחנו ראש העיר יריב פישר .....אנחנו מבטיחים לפעול..." שמו של ראש עיר ותמונה שלו בצירוף טקסטים של הבטחות לתושבים בכלי הפצת מידע עירוני. חוקי? עומד בכללים? כנראה שלא. הכלים בהם השתמש ראש העיר בחודשים האחרונים הינם לוחות מודעות (ברכת ראש השנה) עמודי הפייסבוק, הודעות סמס, קבוצות עדכוני הוואטס אפ ואתר העירייה. דוגמא נוספת הייתה בראש השנה כאשר פורסמו בשלטי חוצות ברכת שנה טובה בחתימת שמו של ראש העירייה, בפייסבוק העירוני נכתבים פוסטים ממומנים שמתייחסים לפעילות נקודתית של ראש העירייה ואלו רק מספר קטן של דוגמאות שמסתכמות בכמה עשרות הפרות בנושא . אציין כי אינני מתייחסת לפרסומים שנוגעים לתחום הביטחון או מידע חיוני לציבור כלשון החוק. 1. האם ישנו אישור חוקי מהיועצת המשפטית של העירייה לפרסום זה? 2. האם ראש העירייה חושב שפרסום זה עומד בקנה אחד עם החוק האוסר על פרסום זה? 3. האם כעת לאחר שהנושא הוצג במועצת העיר (כי לא הייתה ברירה אחרת לאור תשובת הל שכה) היועצת המשפטית תפעל למנוע המשך פרסום מסוג זה? ותחדד את הנהלים בנושא? 4. האם ראש העירייה יודע שפרסום מסוג זה ככל שימשיך, יועבר ליחידה לחיוב אישי והוא י חויב בהוצאות הללו? תשובה לשאילתה מס' 7 הנחיות היועמ"ש לממשלה, אינן אוסרות באופן גורף את פרסום שמו של ראש העירייה בפרסומי הרשות המקומית, מתוך אותה הבנה כי ראש הרשות הוא זה שמנצח על פעולת המערכת העירונית. האיסור הקיים בחוק ושאותו מפרשת היועמ"ש לממשלה בהנחיותיה הוא האיסור בסעיף 2א. לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959 ( להלן: "חוק התעמולה"), בדבר שימוש בכספי העירייה בקשר עם תעמולת בחירות. המבחן העיקרי שנקבע בפסיקה הוא מבחן הדומיננטיות, שמהותו האופי העיקרי של הדברים בעיני האדם הסביר. מבחן זה בוחן את משקלו היחסי של היסוד התעמולתי במכלול הפרסום. וראה תב"כ 93/1 סיעת "צומת" נ' ממשלת ישראל פ"ד מז(3) ,353 357 , וכן בג"צ 92/869 זוילי נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית המרכזית לכנסת השלוש עשרה ואח', פ"ד מ"ו(2) 692 , בעמ' .709 לצורך איתור התכלית הדומיננטית של הפרסום נקבעו בפסיקה שורה של מבחני משנה, כאשר כל פרסום יש לבחון לגופו לפי נסיבותיו. בין מבחני המשנה, מבחן עיקרי הוא מועד הפרסום וסמיכותו לבחירות, אם כי האיסור בדבר תעמולת בחירות כמשמעה בסעיף 2א. לחוק התעמולה בהתאם לפסיקה חל בכל עת ולא רק לעת בחירות. עוד נבחן האם הפרסום נעשה במהלך הרגיל של הדברים ,היקף ותדירות הפעולה הנבחנת, תכליתו האחרת של הפרסום שאינה תעמולתית, אמינות הפרסום, וכיו"ב. כמו כן ניתן ביטוי גם למבחן המידתיות בהקשר לפרסומים הנושאים את שמו של ראש העירייה. בתר"מ 19/21 גרוס נ' בן חמו, ובתר"מ 21/28 פור נ' מוטי ששון ואח', עמד כב' השופט רובינשטיין על הגבול הדק בין תעמולת בחירות אסורה לפרסום אינפורמטיבי שכן לא ניתן לשתק את עבודת העירייה ולמנוע העברת מידע חיוני לתושבים, כאשר הכל עניין של מידה. עוד נקבע שיש למצוא את האיזון בין תעמולת בחירות אסורה לבין העובדה שראש העירייה מנצח על מערכת הפעולה העירונית ולא מתקבל על הדעת שמערכת ההודעות והדיווחים תנטרל את ראש העירייה משל אין לו תואר ואין לו דמות. ברי לכל כי לא ניתן לעצור כליל כל פרסום הנושא את שמו של ראש הרשות המקומית בהיותו נושא באחריות לביצוע התקין של סמכויותיה מכח סעיף 126 לפק' העיריות (נוסח חדש). לסיכום, השאלה אם פרסום מסוים מהווה תעמולת בחירות כמשמעה בסעיף 2א. לחוק התעמולה נבחנת בהתאם לנסיבות המקרה והיא תלויה במכלול משתנים וביניהם האיזון בין האלמנט התעמולתי שבפרסום ובין המידע האינפורמיטבי בו, כשהמבחן הוא מבחן התכלית הדומיננטית בעיני הבוחר הסביר בהתאם למבחני המשנה שצוינו לעיל. הפרסומים המוצגים בשאילתה לא עברו ליועצת המשפטית לעירייה בטרם פרסומם. דוברות העירייה תמשיך לפרסם את פעולות העיר, המועצה, העירייה והעומד בראשה - על פי החוק, במידתיות ובהתאם למבחני הפסיקה. לשאלתה של גב' כץ האם פרסום בקבוצות עדכוני ווטסאפ עירוניים שנשלחים מדוברות העירייה, עם שמו של ראש העירייה, שאינם קשורים לנושאי ביטחון, אלא לסיורים אישיים עומדים בחוק? נענתה ע"י היועמש עו"ד ענת בהרב-קרן כי היא לא ראתה הפרסומים ובלי לראותם לא תחווה את דעתה. ממילא מדובר על פרסומים שנעשו וההנחיות ככל שיש צורך יחודדו.