הצעה לסדר 2 - הקמת ועדת בדיקה למיצוי הדין בעבירת בני ה

הצעה לסדר מספר 2 ע"י סיעת הליכוד (אתי נחום ורפי חיים ) בנושא: הקמת ועדת בדיקה למיצוי הדין בעבירת בני ה מכוח היותנו חברי אופוזיציה במועצת העיר, הננו להגיש בזאת הצעתנו- לסדר המשותפת, לקראת ישיבת מועצת העיר הקרובה, והכל כמפורט להלן: 1. באזור חוף זבולון, נבנה מבנה חדש המשמש כשירותים ציבוריים (שגודלו כשישה מ"ר לערך), על שטח ציבורי, וזאת ללא היתר בניה. למיטב ידיעתנו, מי שאחראי על ביצוע הבניה הזו (ללא היתר) – היא אחת מהחברות העירוניות. 2. למותר לציין, כי בניה ללא היתר, היא בהגדרתה "בניה בלתי חוקית", שלא יעלה על הדעת שהיא תתבצע על ידי העירייה או תאגיד עירוני (שהינו גוף ציבורי), כאמור בדברי בית המשפט - בת"א (ירושלים) 99-6245 החינוך העצמאי נ' עירית ירושלים: "..ניתן לאמר שהעיריה לא פעלה בהתאם לחוק ובוודאי לא דקדקה דקדוקי עניות בכל הנוגע להליך הבניה. דבר זה חמור - יש לצפות מגוף ציבורי ומרשות מקומית בכלל זה, שתנהג על פי כללי המינהל הציבורי התקין . ציפיה זו הינה בגדר הלכה מושרשת , וכבר נפסק לא אחת כי הסמכויות המוענקות לרשות מקומית, כמו כל סמכות מנהלית , כפופות להלכות הכלליות שנפסקו בבית המשפט לצורך הנחיה וביקורת על הפעלת הסמכות..בהקשר זה רואה אני להביא מדברי השופט זוסמן בבג"צ 61/192 שם טוב קלו נ' ראש העיר, חברי המועצה ובני העיר בת- ים, פ"ד טו(3) ,1856 1858: "רשות מקומית חייבת לשמש דוגמה לאזרחיה בשמירה קפדנית על החוק, שאם לא תעשה כן ילמד האזרח היתר לנהוג כמוה"." ראו גם בהקשר זה, את הנאמר בהלכות הפסוקות מצד בתי המשפט: "..חוק לא קיים לאזרח בלבד, הוא קיים גם בשביל השלטונות. יתרה מזאת כל שלטון שמחובתו לעמוד על מילוי החוק על ידי האזרח, צריך קודם כל לשמש דוגמא למילוי החוק על ידי עצמו. החוק נוצר על ידי המחוקק כדי שלפיו תנהג המדינה ואין שלטון החוק יכול לדרוש מעצמו מעמד כאילו הוא הינו מעל החוק. זהו אחד העקרונות של שלטון החוק.." (ע"פ 61/421 מדינת ישראל נ' האז, פ"ד טו ,2193 2200); "השלטונות כפופים לחוק כמו כל האזרחים במדינה ושלטון החוק הוא אחד היסודות האיתניים של המדינה". (בג"צ 48/7 אלכרבוטלי נ' שר הבטחון, פ"ד ב (5) 15). 3. יתרה מזאת, המדובר בעבירה לכאורה של בניה ללא היתר בגדרי דיני התכנון והבניה, ועל חומרת בעניין, כבר הוער בבית המשפט כאמור בעת"מ 23-12-32750 ג'בריל אלרבעי נ' המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון ואח': "..דומה כי שוב יהיה זה נכון להזכיר מושכלות יסוד, שלפיהן היתר בניה אינו דבר טכני, אלא מהותי וכי בניה ללא היתר בניה, אינה דבר קל ערך. כבר נאמר בעבר כי "בניה שלא כדין היא לא רק תופעה החותרת תחת התכנון הנאות של הבניה, אלא השלכותיה מרחיקות לכת יותר: היא בין התופעות הבולטות, הפוגעות בהשלטת החוק" (ר"ע 84/1 דוויק נ' ראש העיר ירושלים ויושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, פ"ד לח(1) 494 (1984), בעמ' ,500 כבוד הנשיא מ' שמגר). בניה לא חוקית אינה רק חותרת תחת שלטון החוק, אלא פוגעת באינטרסים ציבוריים רבים ובמישורים רבים.. " 4. מכאן, כי מקום שיש חשש ממשי לביצועה של עבירה פלילית בדמות בניה בלתי חוקית (ללא היתר כדין), ועוד מצד העירייה או תאגיד עירוני שנמצא תחת פיקוח של מועצת העירייה, כי אז שומה על מועצת העיר לבצע בדיקה (בין באמצעות ועדה ספציפית ובין בצורה אחרת), כדי לברר מי הוא הגורם שנתן את ההוראה לבצע את הבניה האמורה. באשר, מרגע שבוצעה עבירה פלילית של בניה ללא היתר על ידי העירייה או תאגיד עירוני, כי אז, הוראות חוק התכנון והבניה, משיתות אחריות פלילית על ה-"מנהל פעיל" של התאגיד, בין עקב הפרת חובת הפיקוח ובין עקב מעורבות ישירה המעמידה אותו בסטאטוס של "מבצע בצוותא". ולעניין האחריות הפלילית הישירה והעקיפה של "מנהל פעיל" בתאגיד (וגם העירייה היא בגדר תאגיד) שביצע את עבירת הבניה, ראו האמור בעפ"א 17-10-30216 פאר לי חברה לבנייה והשקעות בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל: "...נקבע כי "נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למנוע עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו". בהקשר זה "נושא משרה" מוגדר כ"מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה". עוד קובע הדין החדש כי "נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו...אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו"..אם כן, משנעברה עבירה בידי תאגיד חזקה על המנהל כי הפר את חובת הפיקוח, אלא אם הוכיח להפך. חובת הפיקוח היא לוודא שהתאגיד ועובדיו אינם מבצעים עבירות תכנון ובנייה. חשוב להדגיש כי במקרים בהם יש מעורבות ישירה של המנהל בביצוע העבירה על ידי התאגיד, הרי שאחריותו הפלילית אישית וישירה. זאת, כאחריות מנהל לכל עבירה אחרת שהוא מבצע בעצמו בשם החברה, כגון מרמה או שוחד. אחריות זו למעשה נובעת מסעיף 243(ג)( 5) לחוק כ"מי שביצע בפועל את העבודה". אף אם לא עשה את המעשה במו ידיו, אלא "רק" הזמין, תכנן, נתן הוראות תשלום, פיקח מטעם התאגיד וכדומה. אחריותו הפלילית של מנהל כזה נובעת מהיותו מבצע בצוותא של העבירה או מבצע באמצעות אחר, מכוח סעיף 29 לחוק העונשין..." 5. עוד יובהר, כי הצעה- לסדר זו, תמשיך לעמוד בעינה, גם אילו ניתן היתר בניה בדיעבד (עד למועד ישיבת מועצת העיר), שכן גם הכשרת הבניה בדיעבד אין בה כדי לאיין את העבירה הפלילית שכבר בוצעה – כפי שנפסק בהלכתו של בית המשפט העליון – ברע"פ 00/8984 משה פרנץ ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2001(2), 300: "..גם בטענה כאילו אישור הבניה בדיעבד נוטל ממעשיהם של המבקשים את האופי הפלילי שדבק בהם, לא מצאתי ממש. בנייה ללא היתר וחריגה ממנו מקום שהוא ניתן, היו ומהווים עבירה, גם אם זכו המבקשים, במועד אחר, באישור של הבניה. דינם לעניין זה כדין מי שנתפס כשהוא נוהג ברכב ללא רשיון, מעשה המהווה עביר