📋 הנתונים המוצגים הם הדגמה (Proof of Concept) המבוססת על מידע ציבורי מאתר השקיפות של עיריית הרצליה
→ חזרה להחלטות הנהגה
📋 הצעה לסדר 📡 טכס וממלכתי

הצעה לסדר 1 - פיטורי היועצת המשפטית עו"ד ענת ברהב

📅 2024-10-15
🏛️ המועצה העשרים
📄 ישיבה מס' 12
👤 יוזם: רפי חיים קדושים
⏸️ הוסר מסדר היום
📝 תקציר
הנושא: פיטורי היועצת המשפטית עו"ד ענת ברהב. נטען כי ראש העיר הרצליה קיים שביתה בלתי חוקית של עובדי העירייה לצורך שימוש בהם לביצוע מהלכים פוליטיים של מפלגתו. היועצת המשפטית נמנעה מלפעול נגד אותה שביתה בלתי חוקית, למרות שהייתה מודעת לכך שהיא פוליטית ולא קשורה לזכויות העובדים. הדבר מעלה שאלות בנוגע ליכולתה ולכישוריה של היועצת המשפטית לשמור על עקרונות המינהל התקין ושלטון החוק. נטען כי היא אפשרה לראש העיר לפעול בניגוד לחוק, תוך שימוש בכ
🗳️
הצבעה
אין מידע זמין
💰
תקציב
אין מידע זמין
🔗
פרויקטים קשורים
0
📄 טקסט מלא מהפרוטוקול
הצעה לסדר מספר 1 ע"י סיעת הליכוד (אתי נחום ורפי חיים ) בנושא: פיטורי היועצת המשפטית עו"ד ענת ברהב 1. כידוע, ביום ,2.9.24 החליט ראש העירייה לקיים שביתה של עובדי העירייה ומניעת קבלת קהל, וזאת לצורך שימושו בעובדי העירייה לבצע מהלכים אופוזיציונרים של מפלגתו בכנסת – "יש עתיד", וליישם מנוף לחץ על הממשלה בעניין מדיני שנוי במחלוקת בציבור. 2. כמובן, השביתה האמורה הייתה שביתה פוליטית בלתי חוקית – כפי שנפסק ביחס לשביתה המקבילה של ההסתדרות הכללית של העובדים (שלגביה נפסק במישרין כי מדובר בשביתה פוליטית בלתי חוקית), שכן מטרתה הייתה להפעיל לחץ על הריבון בעניין מדיני ולא בעניין של שיפור זכויות העובדים. על מסוכנותה לדמוקרטיה של שביתה פוליטית בלתי חוקית, בדרך השימוש בעובדים ציבוריים לצורך יצירת מנוף לחץ על הממשלה בעניינים מדיניים שנויים במחלוקת – כבר נפסק בבג "ץ 84/525 נביל חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, ירושלים, פ"ד מ(1) 673: "..השביתה הפוליטית - הבאה לכפות על רשויות השלטון מעשה או מחדל שלא היו מוכנים לו אלמלא השביתה - מעוררת בעיות חוקתיות וחברתיות רבות: במשטר דמוקרטי יש בה כדי לפתוח פתח להשלטת רצונם של השובתים על המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים ולכוון הליכים על -פי כוח הכפייה של גופים חוץ-שלטוניים ואף של קבוצות מיעוט בעלות יכולת כפייה הלכה למעשה. ייתכן שיש מדינות, בהן הפסקת חשמל כללית, לרבות זה המוזרם לבתי-חולים ולבלתי התינוקות, יכולה להביא אף את המחוקק לכל מעשה חקיקה הנדרש ממנו, אך אין ספק שיחד עם המפולת המוסרית נפגעת בכך, באופן מהותי ביותר, גם דרך הפעולה של הדמוקרטיה ככזאת.." ראי גם האמור בבג"ץ 12-1120 לשכת המסחר תל אביב והמרכז נ' בית הדין הארצי לעבודה: "..סוג שביתה אחר הוא "השביתה הפוליטית". זוהי שביתה המכוונת כנגד הריבון, ונועדה לשינוי מדיניות שקבע, או לקביעת מדיניות הרצויה לשובתים...שביתה מסוג זה מעלה חשש כי הגוף השובת יכפה את רצונו על המוסדות הנבחרים של הרשות, וינסה בדרך של כפייה להשפיע על הליכים דמוקרטיים..שביתה פוליטית אינה מוגנת, שכן עניינה אינו כרוך בשיפור מצבו הכלכלי של העובד, אלא תכליתה להשפיע על מוסדות השלטון בדרכי כפייה. בארץ ובמדינות רבות בעולם, אין מכירים בחוקיותה של השביתה הפוליטית.." 3. במקרה דנן, כבר בשלב ההכרזה על השביתה (ביום 1.9.24), זה היה ברור אפריורית (לפי כל הלכות בג"ץ מקדמת דנא) כי מדובר בשביתה בלתי חוקית בעליל (שהרי, היא לא הייתה קשורה כלל לזכויות עובדים), ועדיין מעת שראש העיר הכריז על קיומה – היועצת המשפטית כ"שומרת הסף" האמונה על עקרונות המינהל התקין ועקרון "שלטון החוק", נמנעה מלייצר "מניעות משפטית", ונמנעת מלזעוק על חוסר חוקיות החלטת ראש העיר (כאילו היא מכהנת כ"משקיפה" בלבד). ובמילים אחרות, היועצת המשפטית איפשרה לראש העיר לבצע פעולה בלתי חוקית בעליל, בידיעה מראש (לפי הלכות בג"ץ) שמדובר בפעולה בלתי חוקית כאמור, קרי, בשביתה פוליטית שלא נגעה לזכויות העובדים אלא שמטרתה הייתה לייצר מנוף לחץ על הריבון בעניין מדיני שנוי במחלוקת. 4. העניין מעלה הרבה תהיות וסימני שאלה, על כישוריה ויכולות יה התפקודיות של היועצת המשפטית כ -"שומרת סף" האמונה על שמירה של כללי הדמוקטיה ושלטון החוק, ומעלה חשדות כבדים לשיקולים זרים ופוליטיים (בעת הפעלת שיקול דעת ה(, וזאת בדרך של "העלמת עין" מצידה לצורך סיוע לרא ש העיר בידיעה מפורשת כי הוא פעל שלא כדין ובניגוד להלכות בג"ץ, ואף פעל תחת שיקולים זרים אפריורים העלולים גם לבוא ביסודותיה של עבירת "הפרת האמונים" (לאור שימוש ביודעין בסמכויות לצרכים שלא למטרות שלשמן הוענקו הסמכויות – קרי: שימוש בכוחו לצרכיים אישיים של מימוש השקפת עולם פרטית תוך חוסר סמכות פונקציונאלית). ראו האמור בהלכתו של כבוד השופט (בדימ') אהרון ברק - בע"פ 80/884 - מדינת ישראל נ' יצחק גרוסמן: "..העבירה עניינה הפרת אמונים. עובד הציבור נתון במצב של אמון כלפי המדינה, אשר הפקידה בידי העובד סמכויות וכוחות. השימוש בסמכויות וכוחות אלה בא לשרת את האינטרס, שהכוח והסמכות באו להגשים. אין הם באים לשרת אינטרס אחר כל שהוא. בהפעלת תפקידיו אלה על עובד הציבור לפעול מתוך נאמנות (ראה: בג"צ 62/,262 בעמ' 2115; בג"צ 70/,142 בעמ' 331; בג"צ 79/,531 בעמ' 570). עובד ציבור, המפר את האמון שניתן בו והפועל באופן שאינו מגשים את האינטרס שעל מילויו הופקד, מפר אמונים..אחד הסטאנדארטים הברורים, הנגזרים מעקרון האמון, הוא, כי על עובד הציבור להימנע מלפעול "בדרך הנוגדת את התנאים, שעל פיהם עליו למלא את תפקידו הציבורי" (שם). על -כן, על עובד הציבור להגשים את המדיניות עליה הופקד, ואל לו לפעול בניגוד לה.." 5. כל זאת, מבלי לציין את הנזק שנגרם לציבור כתוצאה מהשביתה הבלתי חוקית, והנזקים העלולים להיווצר לחובת העירייה שחשופה כעת לתביעות נזיקיות עקב חוסר החוקיות של השביתה, והכל משום שהיועצת המשפטית " העלימה עין" ולא זעקת כשומרת הסף כבר בשלב ההכרזה. 6. למותר לציין, כי מעבר לעצם חוסר החוקיות של השביתה לעיל, התברר כי ראש העיר אף הורה על ארגון של אוטובוסים והשתתפות עובדי עירייה באותה מחאה ציבורית בעניין מדיני השנוי במחלוקת בציבור – כלומר, ראש העיר עשה שימוש במשאבי העירייה ועובדי העירייה, לצורך אירוע הפגנתי, בנושא מדיני (שאיננו בסמכותו הפונקציונאלית), והכל לצורך מימוש השקפת עולמו הפוליטית הפרטית והשקפת מפלגתו (כפי העידוד שקיבל מיו"ר מפלגתו), תוך כפייה על עובדי העירייה לעסוק בעניין פוליטי (שאסור בתכלית האיסור – בהיותם עובדי ציבור – כאמור בהלכות המשפטיות). 7. גם כאן לא ברור, אפוא, הכיצד היועצת המשפטית אישרה לראש העיר לממן מכספי העירייה ולעשות שימוש בעובדי העירייה לצורך מחאה פוליטית- מדינית (בנושא שאיננו נוגע לעיריית הרצליה ספציפית), שעה שלפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ואף לפי הלכת