שאילתה 4 - הפרת חובת המכרזים - (בהתאם לסעיף 36(א) לתקנון בדבר ישיבות מועצה,

שאילתה מס' 4 ע"י חבר המועצה רפי חיים קדושים בנושא: הפרת חובת המכרזים - (בהתאם לסעיף 36(א) לתקנון בדבר ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן ) 1. כידוע, בחג הפסח האחרון, ערכה החברה העירונית לפיתוח תיירות, אירוע הידוע כ-"פסחוף", בשיתוף עם גורמי העירייה, וזאת בעלות של 580,000 ₪. . 2. להתקשרות עם מפיק האירוע, לא קדמה עריכת מכרז פומבי, חרף גובה ההוצאה לעיל, אלא שנערך בחברה הליך של "קבלת 3 הצעות" מעין "מכרז זוטא". 3. ברם, הוראות הדין אינן מאפשרות לעירייה ו/או לתאגיד עירוני, להוציא הוצאה בסדר גודל כזה באמצעות הליך של "מכרז זוטא" או "קבלת הצעות", שכן, הליך שכזה מוגבל להוצאה מקסימלית של 127,000 ₪ ( סעיף 8 לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח-1987), ואילו באירוע ה-"פסחוף" – גובה ההוצאה עומד על 580,000 ₪. 4. למען הסר ספק, כל תאגיד עירוני, ובפרט החברה לפיתוח תיירות, כפופים להוראות דיני המכרזים, וכן לתקנות הנגזרות ממנו (כל עוד לא נקבעו תקנות אחרות) – כאמור בדברי בית המשפט - בעת"מ 23-13 א.מ סיטיקאר רכב שיתופי בע"מ נ' החברה לפיתוח מודיעין עילית: ".. החברה לפיתוח, כגוף ביצועי של עירייה, הינה גוף דו־מהותי, וגם מכוח זה עליה לפעול על־פי דיני המכרזים.."חברה עירונית משמשת זרועה הארוכה של הרשות המקומית, היא נשלטת על ידה והיא מבצעת תפקידים המוטלים על הרשות. החברה העירונית פועלת בכספי ציבור, משאביה הם משאבי הקופה הציבורית, היא משמשת כנאמן הציבור והיא בעלת זיקה מוסדית לרשות המקומית. העברת פעילות החברה לחברה העירונית אינה רק טכנית או פורמלית, שהרי גם שיקול הדעת מועבר אליה. "הידיים ידי גוף פרטי והקול הוא קול הרשות הציבורית" ..מכאן, שגם לולא היו הנחיות מפורשות של השלטון המרכזי כיצד על חברה עירונית לנהוג במסגרת התקשרויותיה, היה על אתרים (זהו התאגיד העירוני הנידון בתיק הנ"ל) לפעול בהתאם לכללי המשפט המנהלי החלים על רשות ציבורית, לאמור, דיני המכרזים הציבוריים." וכן ראו האמור בהלכתו של בית המשפט העליון – ב עע"מ 20-3665 אור עד מהנדסים (1987) בע"מ נ' עיריית חדרה: "..כפי שכבר נקבע לפני שנים רבות, לא ניתן לקבל מצב של התקשרות באמצעות חברה עירונית ללא מכרז כאשר זו פועלת הלכה למעשה כידה הארוכה של העירייה שעליה מוטלת חובת המכרז.. זה היה הרקע שהוביל לתיקונו של חוק חובת המכרזים במתכונת שנועדה להחיל את חובת המכרז הסטטוטורית גם על חברות עירוניות.. " 5. ומשחובת עריכת מכרז פומבי הוחל גם על תאגיד עירוני, בהוצאה שבסדר גודל מן הסוג שבנדון, הרי שאי עריכת מכרז פומבי (תוך נקיטת הליך אחר), מהווה הפרה בוטה של הוראות הדין, עד כדי שיש במחדל זה כדי להביא "לחיוב אישי" של נושא המשרה שקיבל את ההחלטה האמורה (חוזר מנכ"ל משרד בפנים 2009/1 "נוהל ואמות מידה להפעלת הסמכות לחיוב אישי"). 6. טרם סיום, גם לא ברור הכיצד אנשי הקואליציה בדירקטוריון, המתיימרים להיות אנשי "המינהל התקין" ומטיפים על יושרה ושקיפות מינהלית, לא חשבו לערוך מכרז פומבי כפי המקובל בכל גוף דומה, ולו כדי לשמור על מראית עין של יושרה. 7. לאור כל זאת, הנני לשאול: א. מדוע לא נערך מכרז פומבי כנדרש בדין? ב. האם התאגיד העירוני פנה או שיתף את ועדת המכרזים של העירייה, טרם ביצוע ההתקשרות? והאם ועדת המכרזים קבעה קביעות כל שהן בעניין ההוצאה האמורה (במידה וכן- אבקש לצרף אסמכתאות). ג. מדוע לא נערך מכרז פומבי, כפי גם המקובל בכל גוף דומה, ולו למראית עין של תקינות מינהלית, עת שהיה מספיק זמן וכלא הייתה כל סיבה שלא לערוך מכרז שכזה? תשובה לשאילתה מס' 4 1. אירוע "פסחוף" שהתקיים בפסח האחרון היה אירוע עירוני בהובלת החברה העירונית לפיתו ח תיירות בהרצליה בע"מ. 2. יצוין, כי התאגיד העירוני לא נדרש לשתף את ועדת המכרזים של העירייה ו/או את מועצת העיר כל עוד העירייה אינה צד להתקשרות, או שלא מדובר בהשכרת ו/או במתן זכות שימוש בנכס עירוני כנגד קבלת תמורה. 3. אכן, בהתאם להוראות הדין, התקשרות לקניית שירותים על ידי תאגיד עירוני, בדומה לעירייה, אמורה להתקיים בהליך של מכרז פומבי. 4. עם זאת, תקנות המכרזים מאפשרות לעירייה (וכך גם לתאגיד העירוני) להתקשר בהליך של קבלת הצעות מחיר, או מכרז זוטא, כאשר היקף ההתקשרות שאינו מחייב עריכת מכרז פומבי הינו עד סכום של כ-800,000 ₪ כולל מע"מ- ובמקרה זה, על המזמין לפנות ל-4 או ל- 6 מציעים (בהתאם לסכום ההתקשרות), או להתקשר בפטור ממכרז בהתקשרויות מסוימות (דוגמת, התקשרויות עם ספק יחיד, התקשרות אומנותית וכיוצא באלה). 5. לאור ההחלטה על הקמת האירוע בסמיכות למועד ביצועו, וההערכה הראשונית של ההשקעה הכספית באירוע, פעלה החברה בהליך של בקשה לקבלת הצעות מחיר ממספר ספקים רלוונטיים, וההתקשרות עם המפיק שנבחר לבסוף על ידי החברה בוצעה לאחר שקלול הצעות המחיר ומרכיבים איכותיים (כגון הקונספט, התכנים ועוד). 6. בטרם קיום האירוע ולנוכח דרישת משטרת ישראל ותוספת דרישות לרישוי ולבטיחות האירוע, כמו גם, תנאי מזג האויר ששררו בימי הפסטיבל, בוצעה הגדלה של היקף ההזמנה. 7. מכל מקום, בהתאם לנהלי החברה, בוצע תחקיר ולמידה מהאירוע מיד עם סיומו הן בנוגע לתכנים, לתפוקות ולהתנהלות, והן בנוגע לאופן קיום ההליך הפורמאלי של בחירת המפיק במסגרת מכרז פומבי/זוטא, וכמובן שתיישם את הלקחים באירועים דומים אחרים בעתיד. 8. האירוע נחל הצלחה גדולה ונכחו בו אלפי תושבים. חופי הים וכיכר דה שליט זכו לביקוש רב והפסטיבל הפיח חיים ודופק באיזור אסטרטגי לתושבי העיר ולתיירות.