שאילתה 3 - פרוטוקול והקלטת הישיבה -(בהתאם לסעיף 36(א) לתקנון בדבר ישיבות

שאילתה מס' 3 ע"י חבר המועצה רפי חיים קדושים בנושא: פרוטוקול והקלטת הישיבה -(בהתאם לסעיף 36(א) לתקנון בדבר ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן) 1. בישיבת מועצת העיר האחרונה, עת שעלתה לדיון הצעה לסדר מצידי, ובעת ויכוח עם ראש העיר החליטה מנכ"לית העירייה, על דעת עצמה, להורות לאנשי הצוות הטכני: "למחוק מהפרוטוקול" את הדברים שנטענו באותו מקטע של הישיבה. בנוסף וגם לאחר כרבע שעה, בעת דיון אחר בנוגע לעניין "המטרו" בבית לוינשטיין, בזמן שהובעה מחאה מצד אחד מהנוכחים בקהל, ניתנה החלטה של מנכ"לית העירייה להורות על מחיקת הטענות מהפרוטוקול וכן על הפסקת התיעוד הקולי של המקטע האמור. 2. למעשה, מנכ"לית העירייה לקחה לעצמה את הסמכות לעשות צנזורה ו/או סינון בתיעוד חלקים מישיבת המועצה, וזאת לאור תוכן הדברים שנאמרו באותם חלקים (בין אם דברי מחאה מהקהל ובין אם טענות מטעם חברי מועצת העיר מהאופוזיציה). יתרה מזאת, עצם השתקת התיעוד הקולי של שידור הישיבה באינטרנט, גם מנעה מהצופים את היכולת לשמוע את הטענות שנאמרו באותם חלקים, וגם מנעה את תיעודן. 3. החלטה זו כאמור של המנכ"לית, היא בבחינת חריגה מסמכות פונקציונאלית מובהקת, ואף נתקבלה בניגוד להוראות הדין. החקיקה הרלוונטית לא העניקה כל הסמכה לגורם בעירייה לחתוך ו/או לעשות צנזורה ו/או סינון של תיעוד ישיבות המועצה, קל וחומר, שאין כל סמכות לבצע מחיקה של דברים מפרוטוקול הישיבה. ראו לעניין זה, פסיקתו של בית המשפט הגבוה לצדק - בבג"ץ 92-990 בן ציון מורדוב נ' עיריית תל אביב יפו , מז(1) 474: "...אין עירייה מוסמכת לנהל פרוטוקול "מלא קטוע". מועצת העירייה אינה מוסמכת לפלג דברים שנאמרו בישיבה פלונית, באופן שחלק מהדברים יירשמו באופן מלא, ואילו חלקם האחר - שאינם נופלים לגדר פרוטוקול החובה - לא יירשם כלל. היעדר סמכות זו אינו רק תוצאה המתבקשת מלשונן של הוראות היעדר סמכות זה מעוגן בעיקרון הבסיסי כי הפרוטוקול חייב לשקף את האמת (השווה בג"צ 91/857 סאמי נ' ראש עיריית שפרעם [2]).. הפרוטוקול הוא כלי לשיקוף המציאות..הוא חייב להיות אמיתי. אם האמת היא מרה, חייב הפרוטוקול לשקף (באופן מלא או מתומצת) אמת מרה זו. אין להוציא מהפרוטוקול דברים שאינם ראויים להישמע. אין לתקן פרוטוקול בשל אי הנחת (המוצדקת או הבלתי מוצדקת) מתוכנם של הדברים שנאמרו. הפרוטוקול הוא "עיוור צבעים". הוא צילום של מציאות. שינוי בפרוטוקול יכול להיעשות רק כדי להתאימו למציאות. אין לשנות את הפרוטוקול כדי שהלה לא ישקף את המציאות. פשיטא, שאין להפוך את תיקון הפרוטוקול לאמצעי "עונשי" או מעין משמעתי, כלפי זה שדבריו מרגיזים ומקוממים. כנגד דעות מקוממות צריכות לבוא דעות מתקנות, ולא תיקון של הדיווח על הדעות.." 4. יתרה מזאת, עצם הוראת המנכ"לית, להשתיק את הקלטת האודיו של מקטע מישיבת המועצה, היא לכשעצמה (מעבר לחריגה מסמכותה) גרמה גם לפגיעה ישירה בעקרון השקיפות, באופן שהיא שללה בפועל מהצופים באינטרנט של ישיבת המועצה, הנסמכים על "תיעוד אמת" של תוכנה, את זכותם לדעת מה אירע ומה הדברים שנטענו באותו חלק של הישיבה (זכות יסודית במשטר דמוקרטי). לעניין עקרון השקיפות של רשויות מינהליות, אגיש לקריאתו של ראש העיר בלילות המשעממים, גם את האמור בבג"ץ 15-6606 עורכי דין לקידום מינהל תקין נ' שר הפנים: "..לעקרון הפומביות נודע מעמד מיוחד במקומותינו. השקיפות בהקשר הנדון היא מאבני היסוד להבטחת המשטר הדמוקרטי, ובבחינת תנאי בלעדיו אִין לאמון הציבור במערכת השלטון בכלל, והשלטון המקומי בפרט. כפי שקבע בית משפט זה בעניין אחר: "עקרון הפומביות הוא בעל מעמד- על במשפט ובמשטר הדמוקרטי בישראל. הוא נועד להבטיח זרימת מידע חופשית בעניינים שלציבור עניין בהם, ונותן ערובה חיונית ליכולתם של הפרט והכלל להשפיע על מהלכי השלטון. בלא מידע ונתונים, נשלל אמצעי ביקורת חיוני לבחינת תקינותם של מהלכי השלטון. הפומביות היא פן של חופש הביטוי, שעניינו, בין היתר, חופש לדעת, לקלוט, לשמוע, ולבקר. הפתיחות והשקיפות מאפשרות ביקורת, ובד בבד מגבירות את אמון הציבור ברשויות השלטון ובגופים המבקרים את פעולתו.. " 5. לאור כל זאת, הנני לשאול: א. מכוח איזו תעוזה החליטה מנכ"לית העירייה להורות שלא כדין, לצנזר ו/או למחוק חלקים מפרוטוקול הישיבה, באופן שזה לא ישקף את המציאות שאירעה בישיבת המועצה, ובדרך המנוגדת חזיתית לפסיקת בג"ץ? ב. לאור העובדה כי מנכ"לית העירייה פעלה בחוסר סמכות ובאופן בלתי חוקי בעליל, והדבר עולה לכדי עבירה משמעתית לפי חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח- ,1978 האם ינקטו הליכים משמעתיים כנגדה כחלק מעקרון "השיוויון בפני החוק", כפי היחס לכל עובד אחר שהיה מבצע עבירה משמעתית? או שמא היא תקבל פריבילגיה בלתי חוקית ופרוטקציה פוליטית בדמות פטור מהדין? ג. לאור העובדה כי מנכ"לית העירייה עשתה שימוש לרעה במתן הוראה בלתי חוקית ושרירותית לצוות ההקלטה, כפי שפורט לעיל, ופגעה בזכויות תושבי הרצליה, האם בכוונת העירייה לנקוט כנגדה בהליכים פליליים בחשד לביצוע עבירה לפי סעיף 280 לחוק העונשין? (זאת בהתחשב במעמדה הבכיר ונסיונה שיוצרים חזקה כי היא הייתה מודעת לחובותיה בקשר לפרוטוקול ותיעוד הישיבה בישיבות מינהליות). ד. לאור הפרת החוק שנתקיימה בהוראת המנכ"לית – היכן היו "שומרי הסף" שאמונים על שמירה על החוק?? היכן היה מערך הייעוץ המשפטי שנדרש להעיר, בזמן אמת, בכל מקרה של הפרת הוראות הדין בישיבות המועצה? ה. האם ראש העירייה נהנה מקריאת הלכות בג"ץ שצוטטו לעיל? והאם הדבר הפיג את השעמום בלילות? תשובה לשאילתה מס' 3 ההחלטות התקבלו בהתאם לבקשת יושב ראש הישיבה, ראש העיר, בסמכותו המלאה ובהתאם לחוק. מנכ”לית העירייה פעלה מתוך הבנה וביצוע של הוראות אלו, שהועברו לה על ידי ראש העיר, כפי שנדרש באותו הרגע במהלך הישיבה. להזכירך רה"ע הפסיק את הישיבה בשל התנהגות לא נאותה של מר קדושים.