→ חזרה להחלטות הנהגה
שאילתה 1 - שימוש ראש העיר בסמכותו לצורך "הרעלה פוליטית" של מערכת החינוך
ℹ️
לידיעה
📝 תקציר
הנושא הוא שימוש ראש העיר בסמכותו לצורך "הרעלה פוליטית" של מערכת החינוך בהרצליה. ראש העיר נאם בפני תלמידי שכבות ט' והעלה תכנים פוליטיים ודעות אישיות שנויות במחלוקת בנושא חובת הגיוס של בחורי הישיבות. חבר המועצה מעלה מספר שאלות בנוגע להחלטת ראש העיר להביע דעות פוליטיות בפני התלמידים. בתשובה, ראש העיר הקריא את נוסח הנאום שנשא, המדגיש את חשיבות השוויון בנטל וגיוס בחורי הישיבות למען חוזקה של המדינה.
הצבעה
אין מידע זמין
תקציב
אין מידע זמין
פרויקטים קשורים
0
📄 טקסט מלא מהפרוטוקול
שאילתה מס' 1 ע"י חב ר המועצה רפי חיי ם
בנושא: שימוש ראש העיר בסמכותו לצור ך "הרעלה פוליטית" של מערכת
החינו ך
ביום שלישי, 30 במאי ,2024 נאם ראש העירייה בפני מאות תלמידי שכבות ט׳ בבית
חיל האוויר בהרצליה. הנאום כלל תכנים פוליטיים מובהקים, שאמנם לגיטימי
מצידו של ראש העירייה להאמין בהם ואפילו להשמיע בפני תושבות ותושבים
מבוגרים, אבל לחלוטין לא לגיטימי לנאום בפני ילדות וילדים בני .15
בין היתר, אמר ראש העירייה לילדי העיר כי ״נקודה קריטית לחוזקה של המדינה
הוא השוויון בנטל וגיוס בחורי הישיבות״ , וכן כי ״כל תלמיד (ישיבה) לא רק שאינו
תורם לחברה … הוא גם עולה לכולנו (במצטבר) 1.7 מיליארד שקל שזה יותר מהתקציב של
כול עיריית הרצליה״ . עוד אמר, כי ״אין עתיד למדינת ישראל ללא גיוס מלא של
בחורי ישיבות״ .
שאלותיי :
1. מדוע החליט ראש העירייה להכניס תכנים פוליטיים, ודעות אישיות שלו
בנושאים השנויים במחלוקת בציבור הישראלי, ושנויות במחלוקת גם בבתי אב לא
מעטים בהרצליה, לנאום בפני ילדים?
2. האם ראש העירייה סבור שחלק מתפקידו הוא לבצע שטיפת מוח אידיאולוגית
לילדי הרצליה?
3. מה יש לראש העירייה לומר להורים לילדים, שסבורים שלא צריך לגייס את מלוא בחורי
הישיבה, והם רוצים לחנך את ילדיהם לאור תפיסה זו? האם זכותו של ראש
העירייה לעשות לילדיהם אינדוקטרינציה אידיאולוגית ללא ידיעת ההורים
וללא הסכמתם?
4. האם ראש העירייה מאמין שהעובדה שניצח בבחירות על חודם של כמה מאות
קולות, כאשר כמעט מחצית המצביעים העדיפו מועמד אחר ורבים נוספים שלשלו
לקלפי פתק לבן, מקנה לו את הזכות המוסרית והציבורית לטפטף ולהטיף את
דיעותיו האישיות - גם אם לגיטימיות - לילדים שעדיין לא גיבשו תפיסת עולם בוגרת?
5. האם ראש העירייה מוכן שגם מורים ומחנכים במערכת החינוך של הרצליה,
בדיוק כפי שהוא עשה, יביעו באופן חופשי את דעתם האישית על סוגיות שנויות
במחלוקת בציבוריות הישראלית כגון גיוס חרדים, סוגיית הרפורמה המשפטית,
מטרות מלחמת חרבות ברזל (לעצור את המלחמה תמורת החטופים או לאו )
וכיו״ב? והאם הוא מוכן שמורים התומכים ברפורמה המשפטית ולימודי תורה
במקום צבא יביעו את דעתם בפני נערות ונערים בין כותלי בתי הספר?
6. מדוע בחר ראש העירייה בפעם המי יודע כמה בחודשיים הראשונים לכהונתו
לייחד את נאומו לנושא ים ארציים, ולא להתמקד במטרות שלשמן נבחר - חזון
ועשייה מוניציפלית בתוך העיר הרצליה ?
7. האם ראש העירייה מתכוון להמשיך להתבטא באוזני ילדים בהרצליה בנושאים
פוליטיים ואידיאולוגיים שנויים במחלוקת?
8. כחבר מועצת עירייה, המייצג בין הייתר אוכלוסיות ימניות, מסורתיות ודתיות
(כולל חרדים ) תושבי הרצליה - אבקש לדעת האם ראש העירייה סבור כי מותר
לו לחנך את ילדיהם של תושבים אלה על פי אמונתו, בניגוד לרצונם ואמונתם של הורי
הילדים?
אודה לתשובה מפורטת וכנה, שכן השארת הוויכוח הפוליטי והאידיאולוגי בינינו
מחוץ לכותלי בתי הספר וגני הילדים היא בנפשנו, קל וחומר בימי מלחמה בהם צו
השעה הוא
אחדות העם.
תשובה לשאילתה מס' 1
אין מקום לפוליטיקה בין כותלי בתי הספ ר . יש מקום לחינוך לערכים של
דמוקרטיה, כבוד הדדי, סובלנות ושיוויון בנטל - ערכים אותם תמשיך עיריית
הרצליה לשאת בגאווה ולהנחיל לילדי העיר.
(למידע על תנאי קבלתם של מורים למערכת החינוך מוזמן חבר המועצה לפנות
לחבר מפלגתו המשמש כשר החינוך(
מר קדושים בשאלתו הנוספת ביקש חוו"ד היועמ"ש האם מותר להכניס אג'נדה
פוליטית בפני תלמידים בביה"ס. נענה על ידי היועמ"ש, עו"ד ענת בהרב כי תוכל לחוות את
דעתה לאחר שתבחן את העובדות.
רה"ע מר פישר הקריא הנאום שנשא בפני התלמידים: אזרחות פעילה
"בוקר טוב,
יש שני שירים שאני רואה אתכם ושניהם של תיסלם, בראשון הוא שיר שאני מאוד אוהב
שקוראים לו "ככלות הקול והתמונה" של להקת תיסלם.
יש בו שורה שמלווה אותי תמיד - "מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו?"
השני הוא פרצופה של המדינה-
ואני לא מבין מה השתנה?
אם אני האידיוט היחיד במדינה,
שחרד למחר וחולם עלי זית
ורוצה להרגיש שכאן זה הבית?
פרצופה של המדינה.
הרבה דברים אמרו על הדור שלכם, ההתנדבות שלכם, מי שאתם ואיך שהדור שלכם נלחם
על המדינה- הוכיחו שאתם דור מופת, ערכי – שלא הבנו אותו נכון.
הזמן עובר מהר, יש לכם אחריות להפוך אותנו, באמת לחברת מופת, אל תשאירו את
האחריות הזאת אצל הפוליטקאים, אם תשאירו את האחריות, אנחנו נפסיד את המדינה.
נקודה קריטית לחוזקה של המדינה ועתידנו היא השוויון בנטל וגיוס בחורי הישיבות.
בתקופת בית שני ועד ימינו עבדו מרבית היהודים, אם בתחום הדת ואם בתחומים אחרים,
ורק מיעוט קטן מהם ה תמסרו לחלוטין ללימוד תורה. עם הקמתה של מדינת ישראל חל
שינוי משמעותי במצב זה ומרבית בני הקהילה החרדית החלו לפנות ללימוד ממושך
בישיבות.
מכשול השרות הצבאי שעמד בפני החרדים עם קום המדינה הוסר בעקבות הסכמתו של
ראש הממשלה דאז ,דוד בן-גוריון ,לפטור 400 בני ישיבות משרות זה באמצעות הסדר של
דחיית השרות משנה לשנה, במשך השנים הלך והתרחב הפטור מגיוס צבאי.
בשנת ,2000 כנסת ישראל החליטה שהיא מעבירה את חוק טל- שהמשמעות שלו היתה לתת
פתור רשמי להשתמט משירות צבאי.
חבורה של הרצליינים (לא רק) החליטו שהגיע הזמן שיהיה שירות שווה לכולם, הם עלו
לכנסת ושבתו רעב במשך 10 ימים, לאחר מכן החליטה החבורה לקחת אחריות ולרוץ
לכנסת עם מפלגה של צעירים (לא הצליח).
היום בשנת ,2024 בסך הכול יש בישראל השנה כ-1,750 ישיבות וכוללים, שבהם לומדים כ-
170 אלף חרדים.
שכל תלמיד לא רק שאינו תורם או מיצר לחברה הוא גם עולה לכולנו תשלום חודשי של 855
₪ ישיר לתלמיד תורה- 1.7 מיליארד ₪ בשנה- שזה יותר מהתקציב של כל עיריית הרצליה.
חלמנו שיהיה אפשר להקים כאן צבא "קטן וחכם", כמי שחזר משירות מילואים ארוך,
ורואה איך החברים שלו ממשיכים להגיע לצו ,8 ויותר מזה ל