📋 הנתונים המוצגים הם הדגמה (Proof of Concept) המבוססת על מידע ציבורי מאתר השקיפות של עיריית הרצליה
→ חזרה להחלטות הנהגה
📋 אחר 📡 משפטי ומנהלי

שאילתה 1 - מפגעי רעש ברחבי העיר- קריוקי, כריזת כניסת שבת, מסעדת יאנה /

📅 2022-06-28
🏛️ המועצה התשע עשרה
📄 ישיבה מס' 60
👤 יוזם: רונן וסרמן
ℹ️ לידיעה
📝 תקציר
הנושא הוא מפגעי רעש ברחבי העיר, ובכלל זה קריוקי, כריזת כניסת שבת ומסעדת יאנה/יאמה. התושבים התלוננו על מפגעי רעש קיצוניים בעיר, והעירייה השיבה כי פעילות קריוקי בעוצמה גבוהה נאכפת בשיתוף משטרת ישראל, החוק העירוני אוסר הקמת רעש בשעות מסוימות, והשיטור העירוני פועל לאיתור ומניעת מפגעי רעש. בנוגע למסעדת יאנה/יאמה, התקבלו מעט תלונות בשנים האחרונות והעירייה פועלת מול המקום להורדת עוצמת הרעש. לגבי כריזות כניסת שבת, העירייה פוע
🗳️
הצבעה
אין מידע זמין
💰
תקציב
אין מידע זמין
🔗
פרויקטים קשורים
0
📄 טקסט מלא מהפרוטוקול
שאילתה מס' 1 ע"י מר רונן וסרמן בנושא: מפגעי רעש ברחבי העיר- קריוקי, כריזת כניסת שבת, מסעדת יאנה / יאמה - לאורך שנים, ישנן תלונות חוזרות ונשנות של תושבים כנגד מפגעי רעש קיצוניים כגון קריוקי בעוצמות לא סבירות, כריזה לכניסת שבת בחלק מהשכונות, מסעדות מרעישות במיוחד וכיוצא בזה. - ככל שהעיר מצטופפת מטרדי הרעש מתרבים. גם מערכות הגברה מתקדמות נגישות יותר לציבור הרחב, זולות יותר ונעשה בהן שימוש תדיר. תושבים רבים מדווחים על אירועים כגון מסיבות בריכה בלב שכונות מגורים שנמשכים שעות ארוכות- משעות הבוקר ועד שעות הלילה המאוחרות, אירועים המלווים ברעש המהווה עבורם מטרד לאורך כל היום וללא הפוגה. - אולי הגיע הזמן לשקול להנהיג אמנה עירונית או חוק עזר עירוני שיסדיר את זה ברמה המקומית - למשל להגדיר באילו מקרים צריך לבקש אישור לשימוש במערכת הגברה, משך השימוש המותר, שעות יותר ספציפיות וכו - הנושא עלה לא פעם במהלך השנים האחרונות, וספציפית במהלך 3.5 השנים האחרונות, ולאורך שנים תשובות העירייה היו שבמרבית המקרית אין חריגה בעוצמת הרעש וכי המפגעים השונים אינם מפרים את חוקי הרעש (חשוב להזכיר שחוק הרעש אומר "לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים". הוראה זו תקפה לגבי כל שעות היום!). - להלן השאלות 1. בנוגע למפגעי הקריוקי, מה העירייה מציעה לתושבים הרבים שסובלים מהמפגע? האם הנהלת העירייה מאמינה שחוק הרעש הינו מספק על מנת לאכוף עוצמות רעש סבירות? מה בכוונת העירייה לעשות כדי להפסיק את המפגע? 2. בנוגע למסעדה אשר ממוקמת בחוף השרון - כמה תלונות התקבלו בחמש השנים האחרונות לגבי המסעדה? האם העירייה מודעת לכך שהמקום מהווה מרכז אירועים ומסיבות, בתוספת של זיקוקים מפעם לפעם? מה העירייה עשתה על מנת להקל על התושבים שגרים באזור? האם העירייה דרשה מהמקום לאטום את החלונות והמקום לרעש? האם העירייה מנטרת באופן קבוע את עוצמות הרעש כדי לוודא שהעוצמה לא עולה מעל לנורמה? מה בכוונת העירייה לעשות כדי להפסיק את המפגע? 3. בנוגע לכריזות לכניסת השבת – האם הנהלת העירייה מודעת לכך שישנם לפחות שלושה מוקדים ברחבי העיר אשר כורזים על כניסת השבת? האם הנהלת העירייה מבינה מדוע תושבים מתלוננים על כריזה שכזאת? האם הנהלת העירייה מתכננת פתרון לטיפול בנושא? ואם כן אז מהו הטיפול המתוכנן? 4. באופן עקרוני – תושבים רבים פונים ומתלוננים על כך שתלונות לגבי נושא הרעש אינן מטופלות ברצינות ועל כך שפעמים רבות העירייה שולחת אותם להתלונן במשטרה. האם הנהלת העירייה מבינה שישנה בעיה שאינה מטופלת כמו שצריך על ידי הרשויות והאם בכוונתה להוביל ולמצוא פתרון אשר ישביע את רצון תושבי העיר? תשובה לשאילתה מס' 1 1. פעילות "קריוקי" מתקיימת רובה ככולה במקומות פרטיים, הסמכות היחידה לפעול בהם היא של משטרת ישראל. השיטור העירוני מכיר תופעה זו בעיקר מהשנים האחרונות ולא פעם פעל בשיתוף מחלקת איכות הסביבה לזימון מודד דציבלים מתוך בית המתלונן. כאשר זוהה מטרד הוחרם ציוד ההגברה על ידי גורם משטרתי. מעבר לחקיקה הארצית בנושא אשר מצויה בסמכות משטרת ישראל, סעיף 3 לחוק העזר להרצליה (מניעת רעש), תשמ"ז-,1987 אוסר הקמת רעש גם באמצעות הפעלת מכשירים כדוגמת מכשיר קריוקי בין השעות 00:14 ל - 00:16 ובין 00:23 ל -00:,06 זאת במקום פתוח או בבית מגורים בעוצמה העשויה לגרום למטרד או הפרעה לשכנים. בשנה האחרונה נוסף סעיף המסמיך פיקוח עירוני לפעול כנגד מטרד רעש בגינות הציבוריות. השיטור העירוני מנתח ומזהה תופעות חוזרות מידי חודש ונערכים לכך בכ"א הפועל בהתאם לשעון החיים ונק' חמות. 2. א. במהלך חמש השנים האחרונות התקבלו במוקד העירוני סה"כ 52 אירועים על רעש ממסעדות בחוף השרון. ב. לא ידוע שהמקום מהווה מרכז אירועים ומסיבות ולא ידוע על הפעלת זיקוקים. ג. להורדת עצמת הרעש מנהל השיטור העירוני נמצא בקשר ישיר עם המתלוננים, נעשית פעילות יזומה של השיטור העירוני בשטח. בשנה האחרונה ניכרת ירידה משמעותית במספר התלונות. 3. אגף הביטחון פועל בשיתוף משטרת ישראל בנושא, אותר מפעיל מערכת הכריזה, סומנו דציבלים במערכת ההגברה, המפעיל הוזהר לפני נקיטת הליך של פתיחת תיק פלילי והאירוע הופסק עקב שינוי הדציבלים. לפני כשבועיים, התקבלה תלונה נוספת ממקום אחר, בוצעו ביקורות במקום, צולמו והוקלטו מערכת הכריזה על גג הבית וכן הושמע שיר השבת. לדברי מפקד השיטור העירוני, העוצמה חלשה ואין טיפול. יצוין כי השבוע השיטור העירוני נכח שוב במקום טרם כניסת השבת בהערכות למדידת עוצמת הדציבלים מדירתה של המתלוננת. למתלוננת נמסר הטלפון של השוטר במקום. 4. לא ידוע על פניות תושבים שאינן נענות וכן אין העירייה מעבירה תושבים להתלונן במשטרה בנושא פרעות מנוחה. פניות מועברות לטיפול משטרה רק בהיעדר סמכות פעולה לכוח. מר וסרמן ציין כי קיימת בעיית אכיפת בכל נושא רעש שאינו סביר המתבצע בכל שעות היום ולאו דווקא בשעות המצויינות בחוק העזר. שאל האם העירייה מתכננת לעשות משהו בנושא האכיפה באופן גורף. נענה ע"י מר עוז נהרי, מנהל אגף הביטחון כי כאשר מתגלים גרימת רעש והפרעות שלא בשעות המנוחה המקרים מטופלים על ידי המשטרה והשיטור העירוני, מסומנים מדדי דציבלים ועל בסיס זה מופסקת הפעילות. המנכל, עו"ד לזר הוסיף ואמר כי השיטור העירוני מכיר את הנקודות החמות והבעייתיות, יש תכנית אכיפה לעניין גם של השיטור העירוני וגם של המשטרה, קיימת חלוקת סמכויות ברורה והמוקדים הבעייתיים מטופלים.