הצעה לסדר 4 - הדרת נשים במרחב הציבורי: אימוץ דוח הצוות המשרדי לבחינת

הצעה לסדר מס' 4 ע"י חברי האופוזיצי ה בנושא: הדרת נשים במרחב הציבורי: אימוץ דוח הצוות המשרדי לבחינת תופעת הדרת הנשים במרחב בציבור מ-2013 משרד המשפטים . רקע ב 25 לנובמבר צוין יום המאבק באלימות נגד נשים; אחת הסיבות לאלימות נגד נשים הוא מעמדן החברתי ואי השוויון המובנה כלפיהן, במרחבי חיים שונים. חברה שעל פניה אמורה לשאוף לשוויוניות מגדרית, חוטאת במופעים שונים של הפליה, הדרה והפרדה של נשים מהמרחב הציבורי. נושא הדרת נשים או הפרדת נשים אינו יורד מסדר היום, אנו עדים למקרים רבים בהם נשים הודרו מאירועים ציבוריים ותרבותיים במרחב הציבורי. ערים שונות נאלצו להתמודד עם הבעיה של הדרה או הפרדה מגדרית, ובקשות מטעם גופים שונים לקיים את ההפרדה. דו"חות מטעם גופים ממשלתיים התריע ו כנגד התופעה, ואף קבעו נורמות האוסרות על הדרת נשים, אך המלצות אלו מיושמות רק בחלקן. אנו קוראים לעיריית הרצליה לאמץ מדיניות אחידה ושוויונית בנושא הדרת הנשים במרחב הציבורי בעירנו, לקבל ולהתחייב לפעול על פי המלצות הדוח של היועץ המשפטי לממשלה: "דו"ח הצוות המשרדי לבחינת תופעת הדרת הנשים במרחב בציבור מ 2013". מסקנותיו של דו"ח זה נדונו בממשלה ביום 30.3.2014 ובהחלטת הממשלה שהתקבלה באותו יום (החלטה מס' 1526) צוין: "ממשלת ישראל מכירה בכך כי תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי היא תופעה חמורה, המתאפיינת בהפלייתן של נשים באשר הן נשים, המחייבת פעולה ממשלתית אקטיבית לביעורה. זאת מאחר שתופעה זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון שהוא מעקרונותיה המכוננים של מדינת ישראל, ואף אינה עולה בקנה אחד עם מחויבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל לפעול במגוון אמצעים למניעתה של הפליה מגדר ית. " הרשו לנו לצטט את סעיף 24-"קיומה של תופעת הדרת הנשים באותם היבטים בהם היא עולה כדי הפליה פסולה, משפילה ופוגעת בכבוד האדם, פוגעת בדמותה של החברה הישראלית כחברה צודקת, המושתתת על ערכי השוויון הצדק הסובלנות הדתית והפלורליזם. היא מאפשרת את היווצרותם של אי ים בהם זכויות האדם נסוגות בפני כפייה וחוסר סובלנות." לגבי אירועים דתיים במרחב הציבורי נבקש לציין את סעיף .224ב לדו"ח הקובע כי איסור ההדרה יתקיים "... גם באירועים לגביהם ידוע כי עיקר הקהל שיגיע יהיה דתי או חרדי, או שתוכן האירוע יהיה בנושא דתי. עצם העובדה כי רוב הקהל הצפוי להשתתף עשוי להעדיף הפרדה אינה מהווה הצדקה לנקיטתה". משמעות הדברים היא שלא תתאפשר הפרדה והדרת נשים גם באירועים דתיים שנערכים במרחב הציבורי בחסות העירייה או בתקצוב של העירייה. בנוסף חשוב לציין שישנה החרגה בנושא ההפרדה בסעיף 245 ג' " חריג צר ומוגבל לדברים האמורים יכול שיהיה כאשר מדובר באירוע בעל אופי דתי מובהק, שעיקרו פולחן דתי או טקס דתי משמעותי אחר, כאשר הרשות סבורה כי רובם המכריע של באי האירוע מתאפיינים ברצון בהפרדה. " לכן , מועצת העיר מתבקשת להחליט כדלקמן : מועצת העיר הרצליה מאמצת את דו"ח הצוות המשרדי לבחינת תופעת הדרת הנשים במרחב בציבור מ-2013 של משרד המשפטים. המסקנות וההמלצות הכלולות בו יישומו מיידית מרגע אישור הצעה כחלק ממדיניות עיריית הרצליה. רקע תמציתי אודות דו"ח הצוות המשרדי לבחינת תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי ( מרץ 13) ועיקרי המלצותיו: התופעה שחלק ממופעיה מכונה לעתים "הדרת נשים" במרחב הציבורי היא תופעה חמורה המתאפיינת בהפלייתן של נשים באשר הן נשים. הפליה זו יורדת לשורשו של עניין ומערערת את הנחות היסוד עליהן מושתת המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל , המכיר בערכו האנושי של האדם באשר הוא אדם הצוות בחן בכובד ראש כל אחד מגילויי ההפרדה השונים שנדונו על ידו. אמת המידה אותה יישמנו כדי לבדוק את חוקיותה של ההפרדה במקרה מסוים היא קיומו של שוני רלוונטי שבכוחו להצדיק הבחנה בין נשים לגברים ביחס לשירות או לעניין הנדון. מקום בו סברנו כי ההבחנה אינה מושתת על קיומו של שוני רלוונטי בין נשים וגברים, הסקנו כי מדובר בהפליה פסולה העולה כדי פגיעה בזכויות היסוד לכבוד האדם ולשוויון. כן בחנו אם הפגיעה מקיימת את תנאיה של פסקת ההגבלה הקבועה בסעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו יישומה של אמת מידה זו הביאנו לכלל מסקנה כי ביחס לכל אחד מההקשרים שנבחנו על ידינו, אין שוני רלוונטי הנובע מאופיים וממהותם של השירותים הציבוריים הנדונים המצדיק הפרדה בין נשים לגברים, או כל צורה אחרת של הבחנה על בסיס מין. מכאן, שהמשך קיומה של הפרדה או הבחנה כאמור מביא לפגיעה קשה בזכות היסוד לכבוד האדם ולשוויון . בנוסף ,סברנו כי הנהגתה של הפרדה מביאה בדרך כלל גם לפגיעה בזכות החוקתית לחופש מדת ,המבטיחה כי רשויות השלטון לא תיכפנה על אדם לפעול על פי ציוויים דתיים שאינם תואמים את השקפת עולמו. את חוקתיות הפגיעה בזכויות היסוד האמורות בחנו נוכח המטרות אותן מבקשת ההפרדה להשיג. נהוג להצביע על כמה מטרות עיקריות שנועדה ההפרדה בין גברים לנשים להשיג . האחת עניינה ברצון לאפשר לפרטים הנמנים על קהילות המתאפיינות בייחודיות תרבותית או דתית, להמשיך ולדבוק באורחות החיים המייחדים את הקהילה , גם במסגרת הפעילות במרחב הציבורי. זאת כדי להבטיח את יכולתה של הקהילה לשמור על זהותה הקהילתית הייחודית. האחרת מתמקדת בהגנה על זכותם החוקתית לחופש הדת של פרטים הנמנים על אותה קהילה ועל יכולתם לממשה, גם בעת שהם פועלים במרחב הציבורי. לבסוף, יש הטוענים כי ההפרדה מאפשרת למנוע פגיעה קשה ברגשות, לרב ות רגשות דתיים . הצוות העמיק חקר באשר למשמעותם של כל אחד מהנימוקים הללו ובאשר למשקל הראוי שיש ליתן להם. כל זאת בשים לב למידה הרבה של הסובלנות בה מצווים אנו לנהוג כלפי השונה מכוח עקרונות הפלורליזם והסובלנות , המהווים אף הם תשתית יסוד במשטרנו הדמוקרטי. אף על פי כן, ביחס לכל אחד מהעניינים שנדונו על ידי הצוות, הסקנו כי הגם שמדובר במטרות חברתיות חשובות וראויות, לא מתקיים יחס ראוי בין עוצמת הפגיעה בזכויות היסוד החוקתיות לבין מידת התועלת החברתית ה