→ חזרה להחלטות הנהגה
הצעה לסדר 2 - שנת שמיטה בעיר הרצליה
⏸️
הוסר מסדר היום
📝 תקציר
סיכום סעיף ההצעה לסדר בנושא שנת השמיטה בעיר הרצליה:
הצעה לסדר בנושא שנת השמיטה בעיר הרצליה. חברת המועצה דנה אורן ינאי טענה שלמרות הסכנה לתושבים מעצים שעלולים להתמוטט, הטיפול בהם נדחה בשל שנת השמיטה. היא ביקשה לקיים דיון ולקבל מדיניות ברורה לטיפול במרחב הירוק בשנת השמיטה, מאחר שלדעתה שנת השמיטה חלה רק על חקלאות ולא על פיתוח הסביבה הציבורית. המנכ"ל הודיע שהמידע שברשות ינאי אינו נכון, וכי עיריית הרצליה נערכת מראש לעיבו
הצבעה
אין מידע זמין
תקציב
אין מידע זמין
פרויקטים קשורים
0
📄 טקסט מלא מהפרוטוקול
הצעה לסדר מס' 2 ע"י דנה אורן ינאי
בנושא: שנת שמיטה בעיר הרצליה
לפני מספר ימים נדהמתי לגלות כי ישנו צורך דחוף בשתילת עצים חדשים במקומם של
הקיימים, בשל שיקולי בטיחות התושבים. זאת , בשל העובדה כי עצים וותיקים רבים איבדו
את יציבותם ונמצאים בסכנת קריסה. אני בטוחה שאיננו רוצים לעמוד בפני אסון, כפי שקרה
בטבריה.
למרות הסכנה הברורה, הטיפול בעצים אלו יבוצע רק לאחר שנת השמיטה. קרי, עצים
המסכנים את שלום הציבור לא יוחלפו בשנה הקרובה. האמנם? האמנם בעיר הרצליה לא
מטפלים בעצים ובשתילה בשנת שמיטה? הרי לא מדובר בחלקה חקלאית מניבת פרי ופרנסה,
אלא בהחלפת עץ מטיל צל שמייצר סביבה ירוקה ובריאה יותר לתושבה ומקל על החום הקשה
בימי הקיץ?
שנת השמיטה הוא ציווי דתי הלכתי שעיסוקו הוא חקלאות ולא פיתוח סביבתי. אפילו בתחום
החקלאי מצאה ההלכה דרך לעקוף את חובת השמיטה, כמו "היתר מכירה", שמאפשר למכור
את הקרקע ללא-יהודי ואז באמצעות "המכירה", החקלאי יכול להמשיך לעבד את החלקה
שלו.
גם ההלכה עצמה איננו בוחרת לגעת בתחום הגינון ופיתוח הנוף, בהקשר של השמיטה. על כן
לא ברור מדוע העיר הרצליה (כמו גם ערים נוספות) בוחרות לגזור על עצמן שנת שמיטה
בהקשר שאינו חקלאי ולפגוע באיכות החיים של התושבים.
אבקש לקיים דיון בין החברים בו נקבל החלטה על מדיניות המרחב הירוק בעיר הרצליה
בשנת השמיטה. אבקש לקיים על נושא זה דיון מעמיק, ולקבל החלטת מדיניות ברורה בנושא
זה.
לפיכך, מועצת העיר מחליטה:
1. לקיים דיון ולקבל החלטה בנוגע לשנת השמיטה בעיר הרצליה.
2. לשמור על הטיפול והפיתוח של המרחב הציבורי הירוק בעיר גם בשנה השמיטה.
3. לקבוע מדיניות יחודית לשנת השמיטה
הגב' אורן-ינאי פרטה הצעתה.
המנכ"ל, ציין כי המידע המצוי בידה של גב' ינאי-אורן שגוי וכי מעולם לא נאמר לגורם
כלשהו על ידי גורם מוסמך שלא יתבצעו פעולות הגיזום הנדרשות לצורך בטיחות במהלך
שנת השמיטה.
הוסיף כי נושא של שנת שמיטה קיים בהרצליה מאז הקמתה, בעיר קהילות מגוונות,
מתקיים סטטוס קוו תוך שמירה על איזונים.
עיריית הרצליה נערכת בכל שנת עבודה אשר קודמת לשנת השמיטה, לעיבוי והקדמת
נטיעות ושתילות במרחב הציבורי, ראיה לכך שרק בשנה האחרונה נשתלו ברחבי העיר כ-
1,300 עצים.
(525) מחליטים להסיר ההצעה מסדר היום.
בעד – 11 , נגד - 8 , נמנע - אין
הצעה לסדר מס' 3 ע"י איל פביאן מסיעת "החופש לבחור" ורונן וסרמן
מסיעת "יש עתיד בהרצליה"
בנושא: קיום מכרזים של עיריית הרצליה והתאגידים העירוניים אשר
בשליטתה
רקע:
עיריית הרצליה ותאגידים עירוניים שונים מקיימים מכרזים שונים באופן שוטף לצורך
רכישות והתקשרויות עם ספקים/נותני שירותים, זאת לצורך ביצוע הפעילויות העירוניות,
יצירת הכנסות כגון משכירות ועוד.
לעיתים רבות, מדובר במכרזים בהיקפים כספיים ניכרים ואף גדולים מאוד, לתקופות זמן
ארוכות ו/או בהזדמנויות עסקיות מרכזיות בעיר הרצליה, כגון מיקומים ייחודיים, תקופה
עונתית מובחרת, רכישות בהיקף ציבורי גדול או נושאים הקשורים בנכסים ייחודיים
וכדומה.
באופן טבעי ,ניתן לצפות כי במכרזים אלו יהיו משתתפים ומציעים רבים ובוודאי שיותר
מאחד, וכן לצפות כי המכרזים יפורסמו בצורה בולטת ונרחבת תוך יצירת תהודה רבה
לקיומם בעיר ואצל הסקטורים הרלוונטיים גם מחוץ לעיר. ברור שהאינטרס הציבורי הוא
שייגשו כמה שיותר מציעים לכל מכרז ותבחר ההצעה הטובה ביותר.
אך בפועל, אנו נתקלים לאורך זמן ובמקרים ותחומים שונים במצבים בהם לא ניגשים כלל
מציעים או שניגש למכרז רק מציע יחיד והפרסום נעשה באופן מינורי, אמנם ככל הנראה על
פי דרישות החוק, אך לא באופן בולט ומהדהד בעיר ומחוצה לה.
גם אנו כחברי מועצת עיר ודירקטורים וחברים בוועדות שונות, שומעים לעיתים על קיום
מכרזים בדיעבד או כבר בשלב מאוד מתקדם בו הם נמצאים , כגון: לאחר המועד האחרון
להגשת הצעות וכד'.
לאורך שלוש השנים האחרונות היו עשרות רבות של מקרים שבהם ניגש מציע בודד אשר
הציע מחירים אשר קרובים למחיר היעד, ולא הייתה "תחרות" אמיתית על המכרזים הללו.
לעניות דעתנו הדבר נובע ממספר סיבות עיקריות:
1. תנאי המכרז קשוחים למדי ו"מסננים" יותר מדי חברות שעשויות להיות רלוונטיות
אם התנאים יהיו יותר גמישים (למשל – מגבלת הכנסה של מינימום מיליון שקל
בכל שנה בשלוש השנים האחרונות לחברה אשר מעוניינת לשכור מבנה להסעדה)
2. פרסום באתר העירייה ובעיתונים יומיים בלבד, וללא הדהוד הפרסום ברשתות
החברתיות, בצורה שאינה תואמת את העידן הטכנולוגי המודרני
3. דרישות מאוד נישתיות (למשל מחפשים קבלן שיודע לתמוך במרכזיות ספציפיות
אשר נרכשו לפני הרבה שנים, ואין כמעט ספקים שיודעים לתמוך בהם)
נערכו מספר ישיבות ודיונים בנושא, גם במסגרת וועדת מכרזים וגם במסגרת ישיבות עם
המנכ"ל לשעבר והמנכ"ל הנוכחי של העירייה.
חוות הדעת המשפטית, לעניות דעתנו, לא מסתכלת על העניין מהכיוון הנכון.
חוות הדעת המשפטית אומרת – החוק אומר "איפה צריך לפרסם", וכל פרסום נוסף,
ברשתות חברתיות, מהווה "יתרון שאינו הוגן".
אנחנו טוענים ההיפך. אנחנו טוענים שמה שהחוק אומר הוא המינימום האפשרי. כלומר
החוק אומר – העירייה צריכה לפרסם באתר, בילקוט פרסומים של מכרזים ארציים
ובעיתונות. – אבל אפשר לפרסם גם יותר מזה ואין יתרון תחרותי בכך, היות שאותן חברות
שהיו נתקלות בפרסום המקובל, עדיין יתקלו בפרסום המקובל, ואולם פרסום ברשתות
חברתיות יגדיל ויגביר את התהודה של המכרזים וייצר מצב שבו הם ייחשפו לעוד חברות.
לפיכך הננו להגיש את ההצעה לסדר הבאה – הצעת החלטה:
מועצת העיר הרצליה קובעת כי נוסחו של כל מכרז של עיריית הרצליה או כל תאגיד עירוני
בשליטתה יתפרסם באופן ברור ובולט באופן הבא:
1. בנוסח אשר יאפשר הגשה רחבה ככל הניתן של הצעות מציעים במכרז, תוך הימנעות
ככל האפשר מכללים אשר יגבילו הגשת הצעות.
2. הוא יופץ זמן סביר מראש לפ